דילמת eBay

קטגוריות:

כבר דיברנו פה בעבר על המלכודת שטומנת eBay לאמצעי התקשורת הישראלים ועל כך שתוכניות הבוקר הישראליות הן הראשונות ליפול במלכודת. וכמובן, כמו שעון, לאחר שמישהו פרסם "תמונה" (פחחחח) של אריאל שרון בחדרו בבית החולים ודרש עליה 18 אלף דולר, התקשר הנציג התורן מתוכנית הבוקר לספר לי בתדהמה והתרגשות על המציאה האחרונה וכמובן ביקש שאבוא ואספר לצופים הנדהמים איך זה קורה כדבר הזה באינטרטנט הזה.

אבל לא רק תוכניות הבוקר במטומטמים.

גם גלי צה"ל מדווחים על הפרשה המסעירה ובעקבותיהם, וואלה, אתר האנרגיה ולמהנט.

מכיוון שנראה שגלי צה"ל היו הראשונים הם יוצאים הכי מטומטמים.

אתר האינטרנט e-Bay מציע למכירה כבר כמה שעות תמונה מחדר האשפוז של ראש הממשלה, אריאל שרון, בבית החולים "הדסה עין-כרם". בתמונה נראה שרון על מיטת האשפוז כשפניו מטושטשות

סלחו לי שאני משתמש שוב ושוב במילה "מטומטמים" אבל אין מילה אחרת להגדיר את הפרשה ואת הדיווח המביש המתלווה לה. אילן ליאור ונדב פרי, שימו לב בבקשה:

1. זהו לא אתר eBay שמציע למכירה. זה חתיכת חור-תחת שמציע למכירה.
2. מאיפה אתם יודעים שזו תמונה מחדר האשפוז של ראש הממשלה?
3. מאיפה אתם יודעים שזה ראש הממשלה בתמונה כשפניו מטושטשות?

אלו מסוג הסיפורים שאתה קורא ואומר לעצמך: אם הם כאלה מטומטמים בסיפור הזה, מי תוקע בכפי שהם לא מטומטמים גם כאשר הם מדווחים על נושאים אחרים?

אז האם יש בכל זאת צדיקים בסיפור הזה? וואלה ואתר האנרגיה מאוד מינוריים בהסתייגות שלהם ורק גלמור מלמהנט טורח להסביר עד כמה הסיפור לא רציני:

הצלבת נתונים ובדיקת העובדות לאשורן אורך זמן, ולכלי התקשורת אין זמן. אין הכוונה רק לחדשות ערוץ 2 וגלי צה"ל, שהזדרזו לדווח על המכירה – רעה חולה זו דבקה לכל כלי התקשורת, ללא יוצא מן הכלל.

אבל אני רוצה לקחת את הסוגייה הזו צעד אחד קדימה: אם למהנט וגלמור יודעים שזה סיפור אווילי, למה לדווח עליו בכלל? כי בוואלה ובגלי צה"ל מתייחסים אליו ברצינות? זו דילמה תקשורתית אמיתית; האם להתייחס לסיפור גם כאשר ברור מעל לכל צל של ספק שמדובר בסיפור מצוץ מהאצבע או פשוט להתעלם (כפי שעושים בשלב הזה ב"הארץ" – יהיה מעניין לראות אם יתייחסו לזה בעיתון של מחר)?

התשובה היא כנראה באמצע: להתייחס אך למתוח ביקורת. למרות שגלמור מאוד חריף בביקורת שלו, לטעמי (וזה רק טעמי האישי) הוא אינו חריף מספיק.

אם אני הייתי כותב את הידיעה הכותרת היתה "עוד תמונה מזויפת מוצעת למכירה ב-eBay". בפסקה הראשונה הייתי כותב:

"לאחר שב-eBay נמכרו ילדים, נשים, חייזרים, חלקי איברים, תחבושות, רטיות ושאר זוועות, מציע זייפן מטומטם, חתיכת שמוק שמשעמם לו בחיים, עאלק תמונה של שרון. הוא רוצה עליה רק 100 אלף שקל. מי שתופס את החתיכת מפגר הזה, שיחתוך לו את הביצים כי נמאס לנו להתעסק בשטויות. תודה".

עדכון: באופן מפתיע למדי, מדווח הבוקר "ידיעות אחרונות" כי מדובר בתמונה שנלקחה מאתר האינטרנט של הדסה שבינה ובין שרון אין קשר, שזה לא חדר האשפוז של שרון, לא שרון עצמו ולא נעליים. תשמעו, אני בהלם.

עדכון 2: בתגובה מספר 23 לידיעה באתר האנרגיה, כותב "דני בן אור" שבתוכנית "היום שהיה" בערוץ 10 פתרו את התעלומה בכך שהראו את התמונה המקורית. זה עדיין לא הפריע לחדשות ערוץ 2 לדווח במהדורת חצות על מכירת התמונה "בה נראה שרון" וכן הלאה. הטיפול של חדשות ערוץ 2 בסיפור הזה מביך ומביש, דבר שלא קל לי לכתוב אותו.

← הקודם

תגובות

21 תגובות על “דילמת eBay”

  1. זה מה שקורה כשיש אנשים שמתייחסים לאינטרנט כשדה מוקשים מסוכן ומפחיד, בו הכל יכול לקרות, וזה מפתיע בכל פעם מחדש: מוכרים שם תינוקות ברחם אמם! מוכרים שם בתים בשטחים כשטח פרסום! מוכרים שם את האמאמא של כולנו! יואו, איזה אייטם מטורף! פחחחח

  2. "אלו מסוג הסיפורים שאתה קורא ואומר לעצמך: אם הם כאלה מטומטמים בסיפור הזה, מי תוקע בכפי שהם לא מטומטמים גם כאשר הם מדווחים על נושאים אחרים?"
    התשובה בגוף השאלה…

  3. מה שמעניין יותר הוא הסטטיסטיקה.
    עם כל ההייפ ולינקוקים לדף המכירה מכל האתרים המרכזיים ברשת הישראלית – עד לשעה 21:55 נרשמו פחות מ9,000 מבקרים בדף.

  4. אני מרשה לעצמי לנחש מי עשה את הבדיחה ב eBay.
    כבר היו בדיחות קודמות שלו באותו אתר מכירה.

  5. תודיע לנו כשאתה לא מרשה לעצמך משהו

  6. הלמו – פרשת כובע-גייט?

  7. מילא, אם היה שם אפילו bid אחד. אבל אין. אז לאנושות יש תקווה; לעיתונים שלנו כנראה אין.

  8. ומצד שני:
    בדיווח על פיגוע התאבדות המחבל אינו "רוצח".
    ובדיווח על שוד בנק השודד אינו "נבל".
    ובדיווח על אונס – האנס איננו "חולה מין".
    ובדיווח על תקרית מביכה, איש אינו "ליצן" או "מגוחך".

    ועכשיו:
    אירוע-רשת הוא לפעמים אירוע חסר-חשיבות בעולם. בלוג נפתח – נו. סרבר נפל. נו. נלך רחוק – פורום נפרץ, עולם וירטואלי של מאה גיימרים הושמד. כלום לא קרה באמת. דילמת eBay שאתה מציג היא אכן דילמה תקשורתית מעניינת. אך בכל הנוגע לערוצי מחשבים, אני חושב שהיא פתורה. אלה הן חדשות רשת. מינוריות כמו תאונות דרכים בלי פצועים.

    פרשנות שתכניס את העניין לפרופורציות? נחוצה מאוד. ויחד עם זאת: האם בידיעה על תאונות דרכים יצויין שנהיגה בשכרות מסוכנת? אני חושב שההפרדה בין הידיעה החדשותית (ואפשר לגחך סביב ההגדרה הזו במקרה זו, וסביב ה"חדשותיות" של המכירה הזו באיביי) היא חשובה.

    ובכל זאת:
    צריך לדעת איפה לא לקפוץ. במקרה הזה, בשל העבר המוזר של המוכר, ובשל הנסיבות המסויימות של המכירה, לדעתי היה מדובר באירוע חביב, חצימצחיק, ברשת הישראלית.

  9. אני חושב שאתה קצת-קצת עושה לעצמך חיים קלים. בידיעה על תאונת דרכים אין לעיתונאי דרך לדעת האם הנהג הוא שיכור או לא כי לא עשה לא בדיקת דם. בידיעה על תמונה של שליח פרחים שנקלע בטעות לחדר של שרון, שבה *****לא רואים את שרון***** ושרוצים עליה 100 אלף שקל, אפשר להיות קצת יותר נחרץ. אפשר לומר בפה מלא – תשמעו, אנחנו שמים את הראש שלנו מתחת לסכין ואומרים לכם – זה זיוף, זה חרטא. למה? כי היינו בסיפור הזה כמה פעמים וכי אנחנו יודעים לזהות חרטא כשאנחנו פוגשים אותה.

    ואתה יודע מה – עכשיו אני קצת אציק לך:
    אם אתם (אנחנו העיתונאים) לא יודעים לזהות חרטא בשביל הקורא, בשביל מה הוא צריך אתכם? בשביל שתתרגמו ידיעות מ-AP? זה לדעתי אחד המקומות שאתם (אנחנו) נמדדים בהם. לקחת סיכון מול הקוראים ולהגיד להם – אני אומר לכם, זה חרטא! במקום זאת, העדפתם איזה מסלול פתלתל שמוציא אתכם טוב בכל מקרה. זו פחדנות.

  10. אם אתה מדבר על עיתונאות-אינטרנט, אז כן. אפשר להיות נחרץ יותר. אני מסכים. ויחד עם זאת: אין דרך לדעת אם זה זיוף. ככל הנראה כן, זה ברור. אבל היית סומך את ידיך על זה, כעיתונאי? לא כגולש, לא כבלוגר, לא כבתור מישהו שמכיר את הרשת או סוקר את איביי. היית סומך את ידיך על עובדה שאין ברשותך, בשל אינדוקציה+עצבים? להפך – אני חושב שהגינוי הנחרץ הוא הפחדנות. מצד אחד – לא לפספס את הידיעה. לא לפספס את הקוראים. מצד שני – להצהיר: אנחנו לא מטומטמים. אנחנו, אנחנו יש לנו שכל. רואים זיוף ישר קולטים – זיוף.

    אגב, יחסית לקטסטרופת קיר-המתנחלים, אני חושב שהפעם טיפלו בעניין בצורה לא רעה. מעבר לבושות שעשו בגל"צ, כמובן.

  11. (הבהרה: הכוונה לגינוי נחרץ בתוך דיווח רשמי, ולא לגינוי הנחרץ בגלוב, חלילה).

  12. אם כן אנחנו חלוקים בנקודה הזו

  13. כלומר: היית סומך ידיך כעיתונאי על עובדה שאינך בטוח בה?

  14. אינני מבקש שתאמר בידיעה "אנחנו יודעים שזה זיוף". אני כן מבקש אמירה פרשנית הרבה יותר חד משמעית, הרבה פחות מהוססת. גלמור מאוד התקרב לזה אתמול. נתן את הידיעה ומיד חיסל אותה.

    אני מצפה מכל כלי תקשורת רציני לנהוג כך, וכפי שכתבתי, אפילו ביתר חריפות: הנה החדשות, והנה ההסבר של החדשות, וההסבר של החדשות הוא שלדעתנו – מדובר בחרטא ממדרגה ראשונה.

    במקום זה, בחרתם (במקרה שלך, ב-NRG) בניתוח טכני של התמונה ומדוע קיימים "עניינים מעוררי חשד". לדעתי, במובן הזה, ביצעתם את תפקידכם באופן חלקי ביותר.

  15. כמובן שאני לוקח אותך למקום מאוד מסוכן, מאוד בעייתי, אני דורש ממך כאילו להתנבא. אבל אני חושב שאי אפשר כל הזמן לעמוד on the safe side. לפעמים צריך לקפוץ לבריכה ולהגיד – אני בצד הזה ולא בצד ההוא. עיתונות אובייקטיבית, כמו שאומרת שלי יחימוביץ, היא הדבר הכי משעמם בעולם.

    אתה יודע מה – היא צודקת.

  16. העניין הוא שמטפלים בזה כל פעם כאילו זה עתה נולד איביי.
    זה לא סיפור האיביי הראשון שראינו – ותנו לי לזרוק ניחוש פרוע – גם לא האחרון. התקשורת מכירה את זה ויודעת מתי שווה ללבות את האש ומתי מדובר בטמבל שרוצה קצת זמן מסך.

  17. התקשורת אולי מכירה אבל היא לא יודעת או לא רוצה לדעת מתי מדובר בטמבל שרוצה קצת זמן מסך. וחמור מכך, לעתים היא יודעת אבל מפחדת לומר כי מי שלוקח עמדה גם עשוי להתברר שטעה.

    אז מה עדיף? לקחת עמדה ואולי לטעות או לדווח על הידיעה ולא להסתכן בטעות?

    רוב אמצעי התקשורת בוחרים, לצערי, באפשרות השניה.

  18. התקשורת אולי לא יודעת, אבל היא בהחלט יכולה לומר – תראה צופה/ קורא/ מאזין יקר: ראינו בעבר כמה אייטמים דומים שהתבררו מאוחר יותר כזיופים. הסתכלנו על האייטם הזה והוא מסריח לנו כמו זיוף. לא מתאים לנו לעשות מזה רעש, כי אנחנו יוצאים מטומטמים בעיני עצמנו, וגם אצלכם יורדות לנו נקודות קרדיט, אז שימו לב – הנה ידיעה, יש לנו יסוד סביר להניח שלא מדובר במשהו אמיתי שעומד מאחוריה.
    לא לדווח על ידיעה נראה לי בלתי הגיוני, אבל לתת אותה בתוספת קמצוץ שיקול דעת נראה לי סביר הרבה יותר.

  19. אני חושב שאפשר לומר בצורה מתונה שמדובר באירוע מינורי לכל היותר, שמוטב היה לכל המעורבים לולא היה מתפרסם. את כוונתם של AOL ויאהו להנהיג דוא"ל בתשלום – ידיעה בעלת חשיבות עולמית גדולה הרבה יותר – לא ראינו לא בחדשות ערוץ 2 ולא במבזקי גל"צ. כי עדיף להם – וזה לא חדש – להעלות ידיעה צהבהבה ומטופשת מאשר עניין חדשותי רציני שאי אפשר לסקר בצורה שטחית.

  20. כמו תמיד ר"ש אומר דברי טעם. נראה שהתייחסות התקשורת לאינטרנט היא ברמת העניין של ילד – מה מוכרים באיביי, סקירת משחקים וכיו"ב, והמנעות מההיבט הרחב כמו הדיון שהיה כאן על תוכניות חברות הטלפוניה לחייב תשלום על תוכן.
    כתב רציני היה מחליט שהתמונות באיביי אינן "חדשות" (אלא אם יש מדור "שטויות שמצאתי באיביי") ועובר הלאה.

  21. מעניין לקרוא את התגובות ב EBAY על המכירה :

    Questions from other members

    Q: Hi, can you please contact me at ynet – computers@y-i.co.il?
    Feb-12-06
    A: sure.

    Q: Please send me your phine number, I'd like to talk to you about the interview. – Ido Kenan nrg Maariv idok@maariv.co.il
    Feb-12-06
    A: thanks.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

דילוג לתוכן