"יש לכם אפס פרטיות", אמר כבר בשנת 1999 מי שהיה מנכ"ל סאן מיקרוסיסטמס, סקוט מק'נילי והוסיף "get over it". ואכן, הקונספט של "פרטיות" עבר שינויים דרמטיים בעשור האחרון. מה שבעבר היו אירועים פרטיים הם היום תיוג של תמונה בפייסבוק; מה שנחשב מידע אישי הוא בסך הכל עוד טוויט בטוויטר.
ובכל זאת, נראה שאין גבול ליצירתיות האנושית בכל הקשור לביטול מוחלט של הפרטיות לטובת הסגידה המזויפת והמטופשת לאל החדש: "החברתיות".
שירות חדש מדגים באופן מבריק, מגוחך וקיצוני לאן הגענו. המדובר הוא בשירות Blippy, עליו קראתי, בין השאר, כאן, שמציע לכל אחד ואחד מאיתנו, להפוך את המידע שמופיע בכרטיס האשראי שלו לציבורי. לא, אין המדובר במספר כרטיס האשראי (זה מין הסתם יגיע בגרסה הבאה) אלא במידע שעוסק בשאלה: מה קנית עכשיו?
כך זה עובד:
אתם הופכים את כרטיס האשראי שלכם לציבורי ונותנים ל-Blippy גישה אליו. לאחר מכן אתם מוסיפים חברים שאתם משוכנעים שירצו לדעת מתי קניתם שניצל, איפה קניתם שניצל, ובכמה כסף קניתם שניצל. באופן זה, בכל פעם שאתם מבצעים קניה באמצעות כרטיס האשראי שלכם, החברים שלכם מקבלים על כך הודעה: "רוחמה קנתה נייר טואלט ב-19.90 שקל". הרציונאליזציה לשירות האולטרה-מופרך הזה היא שבכך אתה יכול לעזור לחברים שלך להגיע למבצעים טובים יותר ("היי, בדיוק גם אני רציתי לקנות נייר טואלט אבל אני עומד לשלם עליו 21.90! אני חייב ליצור קשר עם רוחמה ולברר איך היא השיגה את המבצע המטורף הזה!") שלא לדבר על כך שזה כיף, זה כיף לספר לחברים שלך מה בדיוק קנית!
ובכל זאת, בכל הכיף הזה, יש בעיה קטנה. הבעיה היא שאתה לא יכול לומר ל-Blippy את הרכישה הזו, כלומר את ה"ויברטור 'השטן השחור' בעל חמש מהירויות ועמיד במים" – את זה אל תשתף עם החברים שלי. אז מה עושים? אין בעיה. עושים עוד כרטיס אשראי כך שיהיו לכם שניים: האחד פרטי והשני ציבורי. אתם קונים את המוצרים שאתם רוצים לשתף באמצעות כרטיס האשראי הציבורי ואת הקניות הפרטיות באמצעות הכרטיס הפרטי.
אידאל ה"חברתיות" שנפגש עם אידיאל ה"שיתוף" הופכים במהירות רבה לעבודת אלילים של ממש. אני לא יודע מה אתכם אבל אני רואה את זה בכל פינה. Blippy, למרבה הצער, הוא רק דוגמה.
כתיבת תגובה