בגיליון האחרון של "העין השביעית" מתפרסמת חליפת מכתבים מרתקת בין עורך "העין השביעית", עוזי בנזימן לבין מו"ל עיתון "הארץ", עמוס שוקן (הגיליון עדיין לא עלה לאינטרנט – כאשר יעלה אעדכן את הלינק). שוקן זועם על תוכן הכתבה שהתפרסמה גיליון קודם לכן שעסקה בתחרות הקשה בין הטוש לגלובס ועל הדרך שבה התחרות הזו משפיעה, לכאורה, על תכני העיתונים.
שוקן נוזף בבנזימן ובכתב רן בנימיני ומכנה את פרסום הכתבה (ואת טור המערכת של בנזימן שהוקדש לנושא) "מעשה מגונה". הוא טוען שהטוש מעולם לא ניצל את הבמה המערכתית שלו כדי להתנגח בגלובס. כאמור, חליפת המכתבים מרתקת אבל תפס את עיני משפט אחד אותו כתב שוקן. במשפט הזה הוא מתייחס להתנהגות של "גלובס" כלפי "הארץ" וטוען שהתנהגות זו החלה מאז ש"דה מרקר" קם בשנת 2000 כאתר מידע עסקי ובכך איים על המונופול של "גלובס":
מאז לא החמיץ "גלובס" שום הזדמנות להשתמש בדפיו כדי לפגוע (על פי הבנתו) ב"הארץ". הפסדים רבעוניים של חברה קיקיונית ש"הארץ" היה שותף לה (בשנים 2001,2002), "וואלה", קיבלו דיווחים בעמוד הראשון של "גלובס" כאילו היתה "וואלה" לפחות "א.די.בי"…
לא אני אמרתי "חברה קיקיונית". שוקן אמר.
עוד מרתקת אותי העובדה שלמרות שבנזימן הוא פובליציסט בכיר ב"הארץ" ומועסק על ידי שוקן, מתכתב איתו שוקן בחריפות רבה ובנזימן עונה בחריפות לא פחותה. נראה שטענותיו של שוקן ענייניות ותשובותיו של בנזימן ענייניות גם הן וכל זאת מתרחש כשבין השניים יחסי מעסיק-עובד. תגידו מה שתגידו על שוקן ועל בנזימן, בעיני יש בזה משהו מעורר כבוד.
אגב, בהקדמה לטקסט, נכתב כי הנושא הועבר לבחינתו של פרופ' מרדכי קרמניצר, לשעבר נשיא מועצת העיתונות ומי שנמנה עם יועצי מערכת "העין השביעית" וזה מצא שהטוש "נהג בהתגרות" באופן שבו התייחס לגלובס אך שגלובס "עבר על כללי האתיקה" באופן שבו סיקר את המתרחש בקבוצת "הארץ". "מבחינה זו", כותבים ב"עין השביעית", "צדק שוקן בטענתו שלא היה נכון ליצור רושם אצל קוראי 'העין השביעית' כאילו קיים שוויון באופן הסיקור המוטה של שני העיתונים".
כתיבת תגובה