יש לי בעיה. הבעיה היא שבעבר היה כאן בגלוב סוג של ריב ביני לבין רפאל פוגל ומהרגע הזה בכל פעם שאני מתייחס לאיש, יש מי שחושב שאני מנצל את הבמה כדי לסגור איתו חשבון. אז בואו נסלק את זה מהדרך: אין לי שום חשבון עם רפי פוגל, אין לי שום דבר איתו למעט העובדה שאנחנו באותו המקצוע ומדווחים על אותו התחום. חוץ מזה, בניגוד למה שאולי חלק מהקוראים חושבים, אני לא מפיק שום תענוג, אפילו לא חלקי, מלהעביר ביקורת על חבריי למקצוע. ממש לא. אם כבר, זה עולה לי די ביוקר. ובכל זאת הפעם לא אבליג.
הנה, לטקסט הזה אני מתייחס:
ואם אנחנו בענייני אבטחה, כבר שמעתם על חברת KIDARO מרמת גן? הם עדיין לא מוכנים לספר מה הם עושים, אבל מדובר בחבורה של אנשים מוכשרים להפליא עם רקורד די מרשים, הן בחברות קודמות שעבדו בהן והן באותה יחידה טכנולוגית בחיל המודיעין שקרנות ההון סיכון כל כך אוהבות את בוגריה. הם גייסו לאחרונה אנשים נוספים, הוסיפו אנשי שיווק וכוח אדם, וכל הסימנים מראים שהם הולכים להוציא את מוצר האבטחה הארגוני שלהם בחודשים הקרובים. על פי שמועות בלתי מבוססות, מדובר במוצר אבטחה שישתמש ביכולות הווירטואליזציה של מיקרוסופט ויוכל להציע שליטה מרחוק באלפי תחנות קצה משובטות. אם זה באמת נכון, אולי אליהם התכוון משה ליכטמן ממיקרוסופט כאשר רמז על טכנולוגיות ישראליות אשר מאוד מעניינות את החבר'ה מרדמונד.
צר לי שהבאתי את כל הציטוט הארוך הזה, אבל הטקסט הזה הוא אנטי-עיתונות בצורתה המחרידה ויש לפחות עשר סיבות לכך.
1. "הם עדיין לא מוכנים לספר מה הם עושים" – אם הם לא מוכנים לומר מה הם עושים למה זה מעניין אותי? האם אתה עומד לומר לנו מה הם עושים? לא.
2. "אבל מדובר בחבורה של אנשים מוכשרים להפליא" – באמת? מי בחבורה? אפשר לקבל שמות? לא.
3. "עם רקורד די מרשים" – באמת? האם אפשר לקבל דוגמה? לא.
4. "הן בחברות קודמות שעבדו בהן" – באמת? האם אפשר לדעת באילו חברות הם עבדו? לא.
5. "והן באותה יחידה טכנולוגית בחיל המודיעין שקרנות ההון סיכון כל כך אוהבות את בוגריה" – הו, בבקשה אל תכתוב 8200 כי אולי תסתבך עם הצנזורה. עדיף שתדבר על "אותה יחידה".
6. "הם גייסו לאחרונה אנשים נוספים, הוסיפו אנשי שיווק וכוח אדם" – באמת? תספר לנו כמה? לא. הוסיפו אנשי שיווק וכוח אדם? מדהים! יש רק 90 טריליון חברות שהוסיפו אנשי שיווק באחרונה. איזה הצטרפות של מקרים.
7. "וכל הסימנים מראים שהם הולכים להוציא את מוצר האבטחה הארגוני שלהם בחודשים הקרובים" – באמת? כל הסימנים? האם תספר לנו מהם "כל הסימנים" האלו? לא.
8. "על פי שמועות בלתי מבוססות" – מה זה לכל הרוחות? שמועות לא מבוססות? תגידו לי אתם התחרפנתם? על פי שמועות בלתי מבוססות? האם לשם העיתונות הכלכלית הגיעה?
9. "אם זה באמת נכון" – ואם זה לא? זה אומר שאתה מפריח שמועות בלתי מבוססות? לא יכול להיות.
10. "אולי אליהם התכוון משה ליכטמן ממיקרוסופט" – אולי. ואולי הוא התכוון לסבתא שלי. על פי שמועות בלתי מבוססות הוא התכוון לסבתא שלי. האם אפשר לכתוב על זה טור באתר הטוש?
אז יש שיטענו שזו כתיבה אישית. זו הרי לא "ידיעה" אלא מין טור אישי כזה על "רסיסים מתעשיית המידע". רסיסים של מה בדיוק? של כלום מלא בהרבה אוויר חם ו"שמועות לא מבוססות"? מילא היתה כאן איזו פרשנות, איזה משקל סגולי נוסף שמבאר את המידע. אבל כלום! ערימה של אנטי-מידע יוצרת אנטי-ידיעה שמבוססת על שמועות לא מבוססות.
זו כתיבה שמתאימה לתגובה 218 לידיעה כלכלית בלמהנט. כאשר מי שמכנה את עצמו בשם "עיתונאי" כותב באופן הזה וכאשר העורכים שלו מאשרים את הטקסט – שכל קשר בינו לבין עיתונות הוא דמיוני לחלוטין, זה לא רק מביך, זה מרתיח ומעליב.
כתיבת תגובה