המלחמה נגד העישון תמה בארצות הברית. המעשנים הוגלו למרפסות ולמדרגות החירום, לעמוד בחוץ בגשם ובשלג ולהפריח טבעות. רוצים להתקבל לאונקולוגית? אחלה, אבל לא על חשבונינו, אמרו הלא מעשנים. אם בא לכם לטנף את הראות – אין בעיה, אבל לא בטיסות קצרות, לא בבתי מלון מסוימים, לא במקומות ציבוריים ובכלל, לא בא לנו לעשן פאסיבית.
ונניח שהמעשן האקטיבי לגמרי מחליט להפסיק לעשן? כל מי שהדביק אי פעם ניקורט, יעיד על כך שרק מחשבות על גמילה מעישון, גרמו לו להשמין מיד. מכיוון שחיסלנו את האויב הקודם, AKA עישון, אפשר להסתער על האויב החדש, השומן. בכירים בממשל מזהירים כי השמנה עומדת להיות הגורם הראשי למוות הניתן למניעה, מכיוון שהאמריקאים שמנים, עצלנים, לא מתאמנים ומתים כמו ברחשים מהתקפי לב ושומנים בעורקים, צריך לחנך אותם ביד חזקה ובזרוע עם מרור, שהם צריכים להזיז את התחת שלהם לג'ים, לאכול רק פריכיות אורז ולחבק עצים על הדרך. העובדה שעישון פוגע גם בלא מעשנים, אבל אין אכלנים פסיביים, לא ממש משנה. האמריקאים שמנים כמו מקרר, והאמריקאים צריכים לרזות.
במאמר מצוין ב-slate, מוסבר למה הממשלה מוזמנת לצאת לנו מהצלחת. למה זה מדאיג אותי? כי כמו כל דבר, הטרנד מגיע לישראל 5 שנים לאחר שהוא פורץ בארה"ב. במקומכם הייתי אוגרת שוקולד ועוגיות.
כתיבת תגובה