המסר של הסדר

תגובות

10 תגובות על “המסר של הסדר”

1. עופר

   27 באפריל, 2014

   כמה נקודות בקשר לטקסט שכתבת:
   1) אני מרגיש שלירידה במספר הסטודנטים יש קשר לזה שבמציאות הנוכחית הולך ונהיה קשה להתפרנס בכבוד גם אחרי תארים אקדמים. לדוגמא לבוגרים של עריכת דין או ראיית חשבון מאוד קשה להשתלב בשוק העבודה במשכורות נרמליות שמתאימות ליוקר המחייה פה.
   2) ההתרשמות שלי שדווקא בבינתחומי הרמה טובה (לפחות במשפטים ומדעי המחשב) לא למדתי שם אך ראיינתי הרבה בוגרים שלהם. אז אולי התנאים שם באמת מעולים וקשובים לסטודנטים וכו' כמו שאתה אומר אבל זה לא בא על חשבון הרמה.
   3) נדמה לי שעדיין יש פער איכותי לטובת האונברסיטאות (כנראה שגם מבחינת רמת הלימוד וגם מבמחינת רמת הסטודנטים) לפחות בחלק מהמכללות הרמה מאוד נמוכה.

   הגב
2. הירנוט

   27 באפריל, 2014

   הפוסט הזה מאוד מקלוהן מצדך. המדיום -> המסר וכו'.

   הגב
3. אברהמס

   27 באפריל, 2014

   לא לגמרי קשור לטקסט שכתבת אבל השאלה מעניינת אותי :מישהו יודע איך ניתן לברר מה אחוז של הסטודנטים ביחס לכלל האוכלוסיה בשכבת הגיל המתאימה? והאם יש שינוי ביחס לשנים הקודמות? האם יכול להיות שיש סיבה פשוטה לירידה בכמות הסטודנטים והיא ירידה בילודה לפני X שנים וכעת משבגר הדור הקטן ההוא אנו נמצאים עם מחסור? איפה מוצאים בכלל מידע כזה?

   הגב
   1. אהוד

      1 במאי, 2014

      אתר הלמ"ס. בפרק "חינוך והשכלה" של השנתון הסטטיסטי לישראל אפשר למצוא נתונים על מקבלי התאים בכל שנה, אז זה מצריך קצת עבודה (אבל אפשר לדגום כל חמש שנים, למשל, אם רוצים לקבל תמונה על מגמות). יש באתר גם קצת מחקרי אורך, אבל לא הרבה.

      הגב
4. רוני

   27 באפריל, 2014

   לא רציתי לכתוב שם, אבל כאן אני מניחה שתקרא זאת אז –
   קטע מעניין, מעמיק, כתוב היטב ומשכנע. מתעקש לא להתלהם ולהסביר את המורכבות בלי לדבוק בשחור לבן.

   הגב
   1. יובל

      28 באפריל, 2014

      תודה רבה

      הגב
5. סטארק

   27 באפריל, 2014

   מערכת התגובות האהובה עלי היא זו של medium (נגיד, כאן): הדיון הוא אופציונלי, התגובות כמעט תמיד מתייחסות ישירות לטקסט כי הן נמצאות ליד פסקה מסוימת, וכשמסיימים לקרוא את הפוסט לא נעכרת האווירה בזוהמת כעסים של טוקבקים זועמים. הטקסט במרכז, הדיון – למי שבאמת קרא אותו.

   (תתחדש על העיצוב! נראה מעולה)

   הגב
6. בני

   27 באפריל, 2014

   יובל – תודה על טקסט מקיף, חשוב ומעניין (הכוונה לטקסט בדה-מרקר\הארץ)
   מאחר וביקשת לעסוק כאן בהיבטים טכניים ולא בתוכן הטקסט ההוא, אשאל בהתאם:

   1) אתה מציין שסרבת לקצר את הטקסט, ואני מבין שפורסמה גרסה ארוכה יחסית (ודאי ביחס לטורי "דעה" אחרים), אבל מצד שני משתמע שלא שלטת על הכותרת. האם באמת לא ניתנה לך, כאדם החתום על טקסט דעתני, הזכות לקבוע את כותרתו? תוכל לפרט קצת על התהליך מול צוות העריכה (בקשר לאורך ולכותרת)?

   2) האם אין זה "משעשע" בעיניך שנקודה [2] בפוסט הזה שלך (ובעצם גם נק' [1]) קשורה בקשר הדוק לתחלואי דור ה-Y, כפי שתיארת בפירוט בטקסט עצמו? אנשים קוראים את הכותרת, או רק את ראשית הטקסט ומגבשים דעה תוך רגע, מבלי להעמיק. בנוסף, בתרבות הטוקבקים (בשיטת "הארץ"), אנשים נוטים להתרכז באלה המופיעים ראשונים ולחולל בתוכם תת-דיונים, במקום לרשום דעה מקורית וחדשה בתגובה נפרדת…

   הגב
7. J-CAT

   27 באפריל, 2014

   אם בתגובות עסקינן, אני חייב לציין שלדעתי הסיבה העיקרית שהטקסט שלך פורסם הוא העובדה שבשבוע-שבועיים האחרונים כל דיון הקשור במרכז הבינתחומי הרצליה (בשמו המנומס) מעורר כמות אדירה של תגובות באתר הארץ ותגובות, כידוע, מעוררות עוד תגובות ותגובות נגד, וגולשים שנחשפים לפרסומות. הכתבות והטורים שעסקו בנושא (כתבה אחת ושלושה טורים, בספירה הנוכחית) השיגו כשלוש מאות תגובות לחתיכה, שזה הישג די יוצא דופן באתר זה. נושא שנוי במחלוקת ומנגנון תגובות יעיל מייצרים כמות גדולה של תנועה באתר, שלעתים מיתרגמת גם להכנסות. נכון שהטור שלך התעסק במערכת ההשכלה הגבוהה בכללותה, אך הוא נכתב בעקבות "סערת הבין תחומי" והגולשים ראו בו המשך לוויכוח שנוהל בפרסומים קודמים ועל כן תגובותיהם התמקדו במוסד זה.

   בהערה צדדית, אני מוכרח לציין שלמרות שהניתוח שלך היה לדעתי מדויק ברובו, נראה לי שנמנעת מלהביאו למסקנה המתבקשת, שהיא הצורך הדרסטי בהפחתת ההיצע על ידי החמרה דרסטית בדרישות של המל"ג להכרה אקדמית, והחמרה דרסטית אף יותר בכל מוסד שממומן מתקציב ציבורי. אתה אמנם הצגת את מערכת ההשכלה הגבוהה כשוק, אך היא אינה חייבת להיות "שוק". הנגשת ההשכלה הגבוהה היא דבר חיובי, אך הורדת הרמה בכדי לאפשר הנגשה זו היא השלכת התינוק עם המים.

   הגב
   1. יובל

      28 באפריל, 2014

      אני מניח שאתה צודק מה עוד שהטקסט שלי נכתב בתגובה ל"סערת הבינתחומי". כלומר, הוא בהחלט נמצא בתוך ההקשר של הטקסטים שנכתבו על הבינתחומי אך הוא מבקש לצאת מהדיון המצומצם רק במוסד זה או אחר.

      גם בכל הקשור לנקודה השניה שלך אתה צודק והסיבה היא שאני לא חושב שזה מקומי להסיק מסקנות. קראתי למי שאחראי על הרגולציה ולמנהלי המוסדות עצמם להסיק מסקנות. אני לא זה ולא זה. כמובן שיש לי את הדעה שלי מה צריך לעשות אבל היא לא יותר חשובה מדעה של כל אדם אחר.

      הגב