"רפובליקת בננות הוא כינוי גנאי למשטר כושל ומושחת המאופיין בהיעדר דמוקרטיה, חוסר יציבות, הבדלי מעמדות קיצוניים, שחיתות, שימוש בצבא לדיכוי העם והתערבות חזקה של מדינות זרות" (ויקיפדיה)
אני מחזיק מעצמי נער הפוסטר של בן המעמד הבינוני. אני נשוי ויש לי שלוש בנות, אנחנו מתגוררים בבית בכרכור שעליו אני משלם משכנתא מדי חודש. יש לבית לא מעט הוצאות (ארנונה, חשמל, מים, גז), יש חוגים, יש הוצאות רכב שנובעות מכך שאני תופר יותר מאלפיים קילומטר כל חודש. אני לא מתלונן. אני עובד בארבע עבודות שונות. אני עובד משרה וחצי במכללה למנהל, אני מופיע בלונדון וקירשנבאום, אני כותב ל"העין השביעית", מדי פעם גם לעיתון "הארץ" ובנוסף אני מרצה בפני חברות וארגונים. המשמעות היא שאני גם שכיר וגם עוסק מורשה. על כל הכנסה שלי אני מוציא חשבונית, אני מדווח למדינה, אני מעביר לה כחוק מס מהכנסותיי.
בשנת 2011, כך הסתבר, השתכרתי יותר ממה שהשכרתי ב-2010 (בין השאר כיוון שהמחיר על ההרצאות שלי עלה) ולכן רואה החשבון שלי דיווח שאני חייב למס הכנסה כסף. כמה כסף? 16,000 שקל. מס הכנסה הוא לא היחיד שרוצה ממני כסף כיוון שהעזתי להשתכר יותר ב-2011. גם ביטוח לאומי רוצה ממני כסף. זה לא שאני לא משלם ביטוח לאומי כשכיר. כמובן שאני משלם. משלם הרבה. אבל גם כעוסק מורשה אני צריך לשלם ביטוח לאומי וגם ביטוח לאומי היא נגזרת מתוך ההכנסות שלי. המדינה רוצה ממני כעת עוד 11,500 שקל. אם אפשר עד סוף החודש.
אני צריך לשלם למדינה 27,500 שקל מכיוון שהשכרתי יותר ב-2011 מאשר ב-2010. מאיפה אני אמור להקריץ 27,500 שקל עד סוף החודש, לא ברור לי. זה לא שהצלחתי לחסוך כסף במהלך השנה. זה לא שטסנו לחו"ל, יצאנו לחופשה בארץ, קנינו מסך פלזמה חדש או פוצצנו את הכסף על מסעדות. שום דבר מאלו. בשנה שעברה לא יצאתי ליום אחד של חופש. גם שאר המשפחה נותרה בבית. אני עובד בארבע עבודות והדבר היחיד שזה מסדר לי זה שאני גומר את החודש בפלוס קטן שמאפשר לי לעבור עוד חודש. בזה זה נגמר.
בשנה הבאה אצטרך כנראה לעבוד יותר כי אני אצטרך לשלם יותר. כולנו נשלם יותר. נשלם יותר על המים, על החשמל, על הארנונה, על החינוך, על הבריאות, על הכל.
אבל אז אני קורא ב"כלכליסט" שההוצאות על מעון ראש הממשלה בשנה החולפת נאמדו בכ-2.5 מיליון שקל. בשנה אחת. ההוצאות מורכבות מניקיון, גינון, ביגוד, קניית מזון. זה נשמע לי סביר. באמת שזה נשמע לי סביר. אני לא חושב שבית ראש הממשלה צריך להיות מלוכלך. אני רוצה שבית ראש הממשלה שלי יהיה נקי, יהיה יפה, יהיה ייצוגי. הוא גם ראש הממשלה שלי. אני חושב שהמדינה צריכה לממן את ההוצאות האלו. אני גם חושב שראש הממשלה לא צריך להיות רעב. גם אם זה אומר שבחודשי הקיץ (יולי-ספטמבר) הוציא מעון ראש ממשלה 30 אלף שקל בחודש על קניית מזון, זה נשמע לי סביר. ראש ממשלה רעב הוא ראש ממשלה עצבני. אני רוצה ראש ממשלה רגוע.
אלא שבידיעה נכתב עוד משהו. נכתב שההוצאות על ניקיון בית ראש הממשלה נאמדו ב-710 אלף שקל.
710 אלף שקל.
מהרגע שהשתחררתי מהצבא עבדתי ולא היה יום אחד שהייתי מובטל. תמיד עבדתי, תמיד ביותר מעבודה אחת. תמיד. כיום אני עובד בארבע עבודות שונות כדי לגמור את החודש ועדיין אני לא מגיע למחצית מהסכום שמעון ראש הממשלה הוציא על שירותי ניקיון לאחד משלושת הבתים שבהם הוא גר.
כתיבת תגובה