כל כך הרגיז אותי הטקסט המטופש עד אימה שהתפרסם ב"חורים ברשת", עד שלא הספקתי לכתוב כמה מילים על העניין עצמו.
אנשים מתים מדי יום, חלקם בצורה טרגית ממש ובכל זאת, רק מדי פעם, חודר ללב הקונצנזוס הישראלי כאב ציבורי של אדם פרטי לגמרי. המוות של ענת גוב, כך אני מתרשם, הוא כזה. אולי בגלל דמותו של בעלה ואולי בגלל אישיותה ופועלה התרבותי של ענת עצמה. איך שלא מסתכלים על זה, זה פשוט עצוב.
היום, בדרך מפה לשם, שמעתי את השיר "עדיין מחכה לך" מתוך "אין עוד יום", שהוא בעיניי התקליט הכי מוצלח ומרשים של גידי גוב. השיר הזה, שאת מילותיו כתב חיים חפר, הוא אחד משירי האהבה המקסימים בשפה העברית.
כתיבת תגובה