מוזיקת פתיחה.
"באופן מילולי. פינתו של הדוקטור אבשלום קור"
שלום לכם!
"חג פורים, חג פורים
חג גדול ליהודים.
מסכות, רעשנים,
שירים וריקודים"
בעוד מספר ימים נא-ח-גוג כולנו את חג פורים, החג שבו אנו מציינים את הפור שנפל. אך מהו אותו פור? עוזי חיטמן מזכיר לנו שפורים הוא חג "גדול ליהודים". כן רבותיי, אלו אותם היהודים שהתיישבו בגוש קטיף ונלחמו באויב הערבי במשך כמה עשורים עד אשר ממשלת ישראל החליטה להביא אלפי מחבלים מטוניס ולגרשם.
"אני פורים אני פורים
שמח ומבדח!
הלא רק פעם בשנה
אבוא להתארח"
ומדוע רק פעם בשנה? ידידי, הרב חיים מיימון, מספר שבספרו של הראשון לציון הרמב"ש חרת"ש מהמאה ה-13, מצוין כי היהודים נהגו לחגוג את פורים פעמיים בשנה. כן רבותיי, זו אינה טעות, פעמיים בשנה. אז מה נשתנה? אה, ס-ל-יחה, לרגע אחד חשבתי שאנחנו בפפפסח אך אנחנו עדיין בפפפפורים. ובכן רבותיי, מספר הרמב"ש חרת"ש שהיהודים נרדפו על ידי הצוררים ומשום כך פורים אחד התבטל ומאז אנו מציינים את פורים רק פעם בשנה.
"אני פורים אני פורים
שמח ומבדח!
הלא רק פעם בשנה
אבוא להתארח"
רק פעם בשנה.
"ליצן קטן אחד
רוקד עם כל אחד
ליצן קטן שלי
אולי תרקוד איתי?"
בעבר נטען כלפי רב המרצחים, יאסר ערפאת, שהוא ליצן.
"מי זה הליצן הזה, יאסר ערפאת, שרוצה עוד נשק? צריך לזיין אותו בתחת!"
זהו קולו של ראש הממשלה לשעבר, יצחק רבין, בברכה לחג פורים בשנת אלף תשע מאות תשעים ושתיים. רבין, שנרצח בידי בן עוולה, סבר שערפאת הוא ליצן ובחר לכנותו כך בברכה פומבית לחג פורים. מאוחר יותר, החליטה ממשלת ישראל, בהחלטה הרת אסון, לגרש את אלפי הקדושים מגוש קטיף ואת התוצאה כולנו מכירים.
"היש צוהלת ושמחה
כמוני מסכה, חה חה?"
המסכה המדוברת היא כמובן המסכה של המחבלים אשר התנקשו ביהודים מאז הכריזה ישראל על עצמאותההה. מקור המילה מסכה הוא בארמית, "מגסה", אבל בארמית הסמך מתחלפת בגימל והכף בסמך ומכאן "מ-ס-כה". אני אומר "מ-ס-כה", עם דגש ב-ה' כיוון שהמפיק בתוך ה' מציין את הזין המקורית שקיימת בארמית, אותה זין עליה דיבר יצחק רבין המנוח. קראתי על כך לראשונה בספרו של ד"ר זלמן רבינוביץ, "סמך וגימל בתרבות הארמית" בהוצאת בית קדושי ישראל, חרט"ט, עמוד 57, פסוק ט, שורה שלישית. מומלץ ביותר.
"תשועתם היתה לנצח
תקוותם בכל דור דור"
כן רבותיי, שירי פורים הם שירים שמזכירים לנו את התקווה, העוצמה, החוזקה, הישועה של אדוני אלוהי צבאות, אשר מגן עלינו מפני המחבלים שקמים לכלותנו מאז ימיו של המן הרשע ועד ימינו בגבעת האולפנה.
מוזיקת סיום
"באופן מילולי. פינתו של הדוקטור אבשלום קור"
כתיבת תגובה