זה מסוג הדברים שקורים כאן לפעמים. אני נותן למישהו/מישהי במה ונפתח להם התאבון. אני שמח שזה קרה לאופיר כי הטקסט השני שהיא כתבה מוצלח אפילו עוד יותר מהטקסט הראשון שהיה בעיניי ממש מוצלח (גם אם היא לא כתבה ביקורת סרט קלאסית).
ואגב, אין שום סיכוי שהיא 1.81 ס"מ. שום סיכוי. היא הרבה יותר, ממש הרבה יותר. אני 1.81 ואני צריך לעלות על מדרגה כדי להסתכל לה בעיניים.
הנה הטקסט המלא לפניכם (היא מאיימת שהיא עוד עלולה להתרגל לזה. זה לא מפחיד אותי).
***
השבוע הקדשתי הרבה מחשבה לרומן האנושי עם מספרים. אני לא יודעת מה איתכם אבל אני מתה על מספרים. בעולם שבו דבר אינו מוחלט והכל יחסי, ספרות נראות לי כמו נס. נעים לי שיש דברים שלא משנה איך נסתכל עליהם, יש בהם הגיון שברור לנו באופן אינטואיטיבי ואוניברסלי. אני כבר שנים בטוחה שבעצם הכל נראה לנו זול יותר בחו"ל, גם כי תמיד עושקים אותנו במדינה המעצבנת הזו אבל גם כי אין מה לעשות, בקבוק מים בדולר תמיד ירגיש זול יותר מבקבוק זהה ב-5 שקלים, גם בימים שזה היה ערך המטבע.
מה שעורר אצלי את המחשבות האלה בימים האחרונים היה הצעה של נציגת חברת אינטרנט לשדרג לי את מהירות הגלישה תמורת מחיר מבצע חד פעמי בהחלט. לא נדרש לי רגע כדי להסביר לה שאני מעוניינת לשלם כמה שפחות תמורת השירות המדובר ומצדי שתתקין לי מהירות גלישה של 0.8 מגה.
אם תהיתם, זה אכן בלתי אפשרי אבל לא כי הבקשה שלי היא פרי דמיוני המריר אלא כי היום כבר אין כזה דבר, בדיוק כמו שאין באמת כזה דבר מהירות גלישה 10 מגה לעומת 20 מגה לעומת 500. כאילו, 500 מגה? מה הכוונה? שאיך שאני מתחילה לצעוד בכיוון המחשב ליידי גאגא קופצת מתוך המסך ומתחילה לרקוד לי על השטיח? שנציג חברת וואלה מתחיל להקריא לי את מזג האוויר עוד לפני שהספקתי להקליד את החיפוש? כמה מהר זה עוד יכול להיות? רק לי זה נראה שפרקטית, משלב מסוים הגלישה שלי היא באותה מהירות למרות שמוצמד לה ערך מספרי (וכספי) גבוה יותר? ואם כך, איך זה בכל זאת עובד עליי כמעט כל פעם?
לפחות אני לא לבד. מספיק להביט בערמות הנשים המסתובבות בינינו על מנת להבין שלפעמים כל מה שמדבר אלינו זה המספר והמציאות היא פרט שולי. אני מתכוונת לכך שתעשיית הביגוד הבינה מזמן, שמכיוון שכל מה שאישה רוצה זה להיות רזה, רזה יותר או רזה ממש, הפיתרון הגיע בצורה מקורית: טה דה! מהיום אימרי להתראות מידה 42, שלום מידה 36. טוב נכון שפרקטית הג'ינס נשאר באותו הרוחב, אבל לא הרבה יותר יפה לו עכשיו כשכתוב עליו 4 מידות פחות? רשתות הבגדים יודעות שאין כמו הרגע בו בחורה מצליחה להחליק לג'ינס במידה שעד כה הייתה שמורה לאחותה הקטנה או בעצם רגע- היום בו היא זוכה להוציא את הראש מתא המדידה ומול כל הצ'ילבות המקומיות לזעוק לעבר האחראית שהיא זקוקה למידה קטנה יותר. מה זה משנה שבפעם האחרונה שהיית מידה 36 היית בכיתה ט' ומאז, מה לעשות, עברו כמה שנים, שמנת מעט, ילדת איזה שני ילדים והחלטת שמתאים יותר להתייחס לאופני כושר כהומז' דומם לשנות ה- 80. מה שניבט מהראי הוא זניח, העיקר- המספר.
ולא רק נשים זקוקות למספר. בתור בחורה שהיא 1.81 ס"מ וגרה בארץ, איך לומר, גמדית למדי, אב הטיפוס של מירב שיחות ההיכרות שלי עם המין הגברי נראה כמו מלחמת מספרים מטופשת. זה תמיד מגיע לוויכוח סוער על כך שאני הרבה יותר גבוהה ממה שאני אומרת כי הרי לא ייתכן שהם יותר נמוכים ממה שאמרו להם בצבא.
בשלב מסוים, מאחר והשיחות הללו לא רק חזרו על עצמן אלא גם לוו במבט מבועת של גבר שכרגע ריסקו לו את האגו, עברתי לתסריט פשוט יותר: בכל רגע נתון בו אני נשאלת על ידי גבר איזה גובה אני, אני פשוט מחזירה בשאלה- איזה גובה אתה? ואז לא משנה מה התשובה, אני מיד מוסיפה לי מינימום חמישה סנטימטר. אתה 1.82? אה, אני 1.90. אתה 1.90? אה אני בעצם 2.05. ככה, שיירגע ויישן טוב בלילה. העובדה שכדי לנשק לי במצח הוא יצטרך לרוץ להביא שרפרף הפסיקה להפריע לו מיד. אם מספרית הוכח שאני סתם חריגה של הטבע והוא עדיין גבוה נורא, אז הכל טוב. העיקר- המספר.
ככה זה מספרים, הם מרגיעים אותנו. לא צריך להיות גאון מתמטי, ולא צריך חבר טלפוני. כל ילד באפריקה יודע ששני אגוזי קוקוס זה פחות משלושה וכל סוחר מערב הסעודית יידע שאם מנסים למכור לו אותי תמורת 4 גמלים זה הרבה יותר מדי, כי אני שווה מקסימום שניים ואולי עוד איזו חצי עז. המספרים הם מוחלטים, נותנים לנו ביטחון, ולא אכפת לנו אם המציאות אומרת אחרת- ברגע שמוצמד אליה מספר, אנחנו נרגעים ומבינים את הערך המדובר.
ולכן, מעל במה זו אני מורידה את הכובע בפני חברת בזק- כמו כולם גם הם רוצים להרוויח, וכמו כולם, לשם כך הם צריכים לשכנע אותנו שגם לנו זה כדאי. אבל מאחר ויש גבול לכמה הם יצליחו לסבך את המציאות מבחינה מספרית, אז במקום 10, 20 או 6000 מגה הם פשוט עברו קטגוריה – מהיום גולשים ברשת פרטית או עם כבל תת ימי. ממש ככה – כבל תת ימי. לרובינו אין מושג איך העולם הזה עובד ואיפה היה הכבל לפני שהוא היה מתחת למים אבל זה פשוט נשמע מצויין. בניגוד לעולם המספרי, לכי תתווכחי עם נציגה שמסבירה לך שהאינטרנט שלך זז לאט כי לא עברת לרשת התת-ימית, העל-קולית או התוך-עורית. כמה עמום, ככה חכם. הם עברו לגלוש במהירות האור ואנחנו נמשיך לרדוף אחרי המספרים.
ובהקשר הזה דבר אחרון: אם כבר רשתות השיווק וארגוני הענק מסובבים את המספרים כנגדנו יש לי בקשה אישית: בתור בחורה שהיא כאמור ג'ירפה, אני ממש מבקשת – אנא שנו גם את מספרי מידות הנעליים! נמאס לי להיות 41 ולשמוע שזה פרופורציוני או אנטומית נכון. גם אני רוצה להיות מידה 38 ולכן נשית, קטנה ומעודנת ולא אכפת לי שזה אומר שכל ה-38 המקוריות ייאלצו לרכוש מעתה זוגות נעליים במחלקת הילדים. זה ינחם אותי וישקיט את שנתי אז בחייאת, זה כולה מספר.
כתיבת תגובה