לפני קצת פחות משלוש שנים סיימתי את הדוקטורט שלי ב"תוכנית למדע, טכנולוגיה וחברה" באוניברסיטת בר-אילן ובשנת הלימודים שעברה היה לי הכבוד ללמד בה. לצערי, לא יכולתי ללמד בתוכנית השנה ולא אלמד בה גם בשנה הבאה בשל העומס הרב שאיתו אני מתמודד במסגרת התפקיד שלי במכללה למנהל. ואולם, כפי שיגיד כל מי שסיים דוקטורט במקום שהיה לו נעים ללמוד בו, תמיד תהיה לי פינה חמה לתוכנית שבעיני היא שמורת טבע של ממש.
התוכנית למדע, טכנולוגיה וחברה היא תוכנית בין-תחומית אמיתית, מהסוג שצץ עכשיו בכל מקום בעולם (ובצדק) והיא מיועדת לסטודנטים המעוניינים בתואר מתקדם – תואר שני ושלישי בלבד. מגיעים אליה סטודנטים מכל דיסיפלינה שאפשר להעלות על הדעת: משפטים, רפואה, פסיכולוגיה, סוציולוגיה, כלכלה, קולנוע, מדע המדינה, תקשורת, פיזיקה, פילוסופיה, מחשבים ומה לא. קשה לי לחשוב על דיסיפלינה שאין לה נציגות בתוכנית ואם אין לה, זה רק בגלל שעוד לא נמצא הסטודנט המתאים.
זה עשוי להישמע כמו מישמש, אבל STS היא דיסיפלינה בפני עצמה הנשענת על קרקע אינטלקטואלית איתנה. לדיסיפלינה הזו יש אגודה בינלאומית המתכנסת פעם בשנה, היא מבוססת על מתודולוגיות ושיטות מחקר, כתב עת רשמי ואלפי חוקרים ברחבי העולם שמפרסמים מדי שנה עשרות ספרים ומאמרים. רק בשנה שעברה, כאשר נסעתי לכנס השנתי של ה-4S בוושינגטון, הבנתי עד כמה מושרשת ורחבה הדיסיפלינה הזו למרות שהיא יחסית צעירה, ועד כמה רחבי אופקים האנשים שבוחרים בה – ולו מפני שהם שואבים את המקורות האינטלקטואלים שלהם מכל כך הרבה תחומים.
ההחלטה שלי לנסות ולהתקבל לתוכנית נבעה משתי סיבות.
ראשית, נראה היה שהיא נבנתה במיוחד בעבור אנשים כמוני: כתב מדע וטכנולוגיה לשעבר עם תואר ראשון ושני בסוציולוגיה (מדע, טכנולוגיה וחברה). זאת ועוד, אחרי תואר אחד במדע המדינה ושניים בסוציולוגיה, לא רציתי תואר שלישי בסוציולוגיה. רציתי לשבור את הקירות, רציתי לבצע מחקר בין-תחומי ורב תחומי, כזה ששואב מדיסיפלינות רבות ושלא יעצור אותי בגלל שעברתי בטעות קו דמיוני ודי מטופש של "הדיסיפלינה שלי".
שנית, הסגל. כאשר התקבלתי לתוכנית עמד בראשה ד"ר נח עפרון שהקים את התוכנית ומי שלימים היה המנחה לדוקטורט שלי. לא יכולתי לאחל לעצמי מנחה נדיב וחכם ממנו. אם יש לי היום דוקטורט, זה הרבה בזכות נח שהיה שם כדי לעזור, לתמוך, להילחם, לתקן, להתעקש שהעבודה תהיה לא פחות ממצוינת. כיום עומד בראש התוכנית ד"ר אורן הרמן, אדם שהמילה "מבריק" היא היחידה שאיכשהו עושה איתו צדק. אורן פרסם באחרונה ספר, The Price of Altruism, שזכה בפרס ספר השנה בתחום המדע והטכנולוגיה של העיתון "לוס אנג'לס טיימס". מאות ספרים נכתבים מדי שנה בתחום המדע והטכנולוגיה והספר של אורן היה זה שנבחר. קשה להגזים בגודל ההישג. בדומה לנח, מדובר באדם מוכשר כשד, משעשע וקולגיאלי בצורה מעוררת הערכה.
לצד אורן ונח פועלים עוד כמה אנשי סגל (לא רבים, זו העובדה המצערת ביותר באשר לתוכנית, אין לה מספיק משאבים כדי להעסיק אנשי סגל נוספים), כולם, ללא יוצא מהכלל, אנשים משכמם ומעלה. לאורך השנים אורן, נח, רז, נורית ואנשי הסגל הנוספים, בוחרים את הסטודנטים בפינצטה והתוצאה היא קהילה מדהימה של חוקרים מגובשים. העובדה שהסטודנטים מגיעים מעולמות תוכן שונים יוצרת מצב נפלא שבו אין חיכוכים או מרפקים. באופן אישי הבאתי לתוכנית לפחות שני סטודנטים ואני עושה ככל יכולתי כדי להביא לשם עוד ועוד חוקרים מצוינים. לא לחינם שניים מתוך שלושת עוזרי ההוראה שלי במכללה למנהל היו סטודנטים שלי כאשר לימדתי בתוכנית. יש בה פשוט אנשים מעולים.
אני כותב את הפוסט הזה כיוון שההרשמה לשנה הבאה נמצאת בימים אלו בעיצומה. אם אתם שוקלים לעשות תואר שני או שלישי בתוכנית אינטימית, חכמה ויוצאת דופן בנוף האקדמי (ושנמצאת מכל המקומות בעולם דווקא באוניברסיטת בר-אילן), זה הרגע לפנות לאורן, לקבוע איתו פגישה, לבוא לראיון ולנסות להתקבל אליה. זה לא קל אבל המאמץ כדאי.
כתובת הדואר האלקטרוני של אורן היא: oren.harman אצל gmail.com וקיבלתי את אישורו לכתוב אותה כאן ולקרוא לכם להשתמש בה.
אני משוכנע שלא תתחרטו על כך.
כתיבת תגובה