כמה שעות לאחר פרסום הפוסט שהתייחס להצעת הפשרה של נתניהו לפיה גם חילונים יזכו לקבל את אותן ההטבות של האברכים, אם גם הם סטודנטים, יש שלושה ילדים ואין להם כל הכנסה, קיבלתי מייל לאימייל הסגול עם הנקודות הצהובות מאדם אשר מבקש להיקרא בשם אברהם אהרונסון ובו ביקש להסביר לי באופן אישי כמה דברים מנקודת מבטו של האדם החרדי. הצעתי לו, שבמקום שיסביר לי שיסביר לכולנו. הוא הרים את הכפפה ולפני כמה שעות שלח טקסט למדור "כתב/ת אורח/ת" בגלוב. אני מפרסם אותו כאן במלואו, בשינויי עריכה קלים.
**
גלוביסטים יקרים, אני חרדי.
עליי קראתם, אני הוא זה שאכפה עליכם חוקים חדשים. ראיתם אותי מתפרע, מגזען לי להנאתי בעמנואל ובין לבין סוחט כמה לירות מהמיסים שאתם משלמים.
אני לא חושב שאצליח לשכנע אתכם בטור אחד שזה לא אני, שהתקשורת אשמה ועוד כמה התחמקויות, אבל אני חושב שיש לכם את הזכות והחובה להבין את המקום שבו אני נמצא ואת נקודת המבט שלי. לפני הכול כמה נקודות בסיסיות בהשקפת היהדות הדתית על החיים בעולם ובארץ:
היסטורית: אנחנו רואים את עצמנו ממשיכים את מסורתו של עם ישראל בכל הדורות. המסגרת היא קיום מצוות התורה ולימוד התורה והמטרה היא לדבוק בקדוש ברוך הוא ולהיות קרובים אליו. אנחנו יודעים ומאמינים שזו התורה שנתן הבורא לנו העם הנבחר. זה מאוד לא מודרני להחשיב את עצמנו לעם הנבחר, זה מדיף ריח גזענות וזה לא פוליטקלי קורקט ומי יודע אם זה לא מנוגד לאיזה חוק בינלאומי. אבל שימו לב, לא ניתנה לנו הזכות להפלות או לדרוס עמים אחרים אלא החובה לשמור תורה ומצוות והשכר שהינו הקירבה לבורא.
לאומית: אנחנו מאמינים שהזכות שלנו על הארץ קיימת כיוון שהיא ניתנה לאברהם אבינו (ובניגוד למה שתחשבו) לא בגלל החלטות האו"ם. אבל אנחנו גם יודעים שהקדוש ברוך הוא הגלה אותנו מארצנו ולעתיד לבוא יכונן ממלכה יהודית על פי חוקי התורה כאן בארץ ישראל. אל תטעו, לא מדובר כאן ברצון לכבוש את הארץ ולא בהשתלטות על קרקעות אלא על שאיפה שהקדוש ברוך הוא יחזיר את ימי תפארתנו על הארץ הזאת.
רוחנית: זה אולי החלק החשוב ביותר. ההתנהלות היום יומית שלנו היא אחרת לגמרי והיא מכוונת לתכלית שלנו. כלומר בכל פרט ופרט ובכל חלק וחלק מהיום שלנו ישנה התנהלות או הלכה הקשורה בעניין. יהודי דתי הינו מחובר במעשיו והליכותיו במאת האחוזים ליוצרו. אל תטעו ואל תפרשו לא נכון: התובנה הבסיסית שלנו לגבי חופש, הינה שונה בתכלית מהצורה בה אתם מפרשים את המושג חופש. אבל זה כבר נושא לפוסט אחר.
אחרי כל ההקדמה הזאת אני מזמין אתכם להבין משהו פשוט: אין ערך ואין קיום למדינה ולארץ ללא הליבה של היותנו לעם, התורה והמצוות. כל שאר הדברים מבחינתנו הם במעגל החיצוני משרתים את המטרה. צבא, עבודה, קצבאות ונשיא המדינה נבחנים אצלנו במבחן המטרה. האם הם כדאיים או לא, האם הם מקדמים אותנו אל המטרה או לא.
נכון, אתם יכולים לחלוק עלינו בהקשר הזה על מה כמה ולמה. אבל כל עוד הדרך היא חוקית והערכים שלנו הם קודמים ונעלים לערכי הנונ-ערכים שלכם יש להם מקום ואפילו מקום גדול. אני לא מתכוון לזלזל בערכים שלכם, אבל הם ערכים שלא עונים על השאלה הבסיסית למה אנחנו פה, אלא איך לחיות פה בהנחה שאין מטרה סופית. ועוד דבר אחד, שימו לב איך הערכים משתנים עם השנים והאנשים.
אז בפעם הבאה שאתם נבהלים ממעשי השוד או הגזענויות שלנו תזכרו שני דברים. האחד, אתם לא מכירים אותנו והשני, לא כל מה שכתוב ב-Ynet נכון.
כתיבת תגובה