באמצעות דף הפייסבוק של כרמל ויסמן (זו הזדמנות לברך אותה לרגל קבלת הדוקטורט), הגעתי לסרטון מקסים שגורם לך לחשוב על משולש היחסים שמתקיים בין גברים, נשים וטכנולוגיה. בימים אלו, שבהם מחשבה היא עניין נדיר לכשעצמו, חשבתי שמן הראוי להציג אותו גם בפניכם (הסרט זכה בפרס בפסטיבל הסרטים הקצרים שהתקיים השנה ב-2006 בברלין).
[youtube]http://www.youtube.com/watch?v=KePeDH-Xo3w[/youtube]
האם זה מה שמחכה לנו?
דאגלס אדמס אמר פעם (אם אני לא מבלבל אותו עם מישהו אחר) שכשהוא שמע שיש מחשבים שמשחקים שחמט הוא הציע לקנות שניים שישחקו אחד נגד השני בזמן שהוא הולך לים…
מה שמטריד בסרט הוא לא הנבואה שבו, כי אם האופן שבו הוא משקף ומעיד על המציאות העכשווית. האופן שבו הוא מבטא את החרדה האיומה של גברים, ההולכת וגוברת במאה האחרונה ובפרט בעשורים האחרונים, מפני שחרור הנשים, ה"השתלטות" וה"פלישה" שלהן ליותר ויותר תחומים והפיכתם של הגברים למיותרים ומנושלים מזכויות היתר שלהם. מערך הכוחות בין המינים כפי שהוא מוצג בסרט – והאופן שבו הוא חודר למרחב האישי ומחריב את הסיכוי ליחסים אמיתיים בין גברים לנשים – מצמרר ומעורר מחשבה.
מקסים כן, זכה כן, אבל ב-2006.
הלינק לדף הפייסבוק של כרמל שבור.
ומזל טוב.
בתגובה ל1
ארבינקא של קישון אמר את זה, נדמה לי שהוא היה אמור ללכת ליומית.
פשוט יפה, מעורר מחשבה.
לדוב (5):
I stand corrected
כתיבת תגובה