זו השנה השניה שלא הלכתי לכנס קום.ונשן של דה-מרקר שהתקיים בראשון לציון וזאת משתי סיבות: לימדתי היום ולכן לא יכולתי להגיע אך וגם אם הייתי יכול, סביר להניח שלא הייתי מגיע. בשנים האחרונות הגעתי למסקנה שהכנסים האלו משכפלים את עצמם: עולים לבמה אותם אנשים (ינון לנדברג כמשל) שאומרים את אותם הדברים (הפרסומאים לא מבינים מדיה חברתית!), חוזים את אותן התחזיות (המדיה החברתית תנצח!), מצביעים על אותן המגמות (הטלוויזיה משתנה!) ובסופו של דבר, איך לומר בעדינות, משעממים. מצד שני חייבים להיות בהם, לא? אז זהו. שלא.
ובכל זאת, השתדלתי להישאר מעודכן – אולי יהיו הפתעות? תחילה ניסיתי לצפות בשידור הוידאו אבל עוד לא נתקלתי בכנס ישראלי אחד שאורגן על ידי עיתון כלכלי כלשהו, ששידור הוידאו ממנו עבד. הכנס הזה לא היה שונה. לכן התחברתי לטוויטר וחיפשתי עדכונים תחת התג של הכנס, com2010.
אז בתור אחד שלא היה שם, הנה סיכום של הכנס:
תקועים בפקק; איפה זה ראשון לציון; למישהו יש דרכון להגיע לראשון לציון; הגעתי; מחפש חניה; אין חניה; מרחץ דמים בחניה; אין חניה; מצאתי חניה אחרי 40 דקות – רצח; אוף עם החניה; אין חניה; 50 דקות ומחפש חניה; אני מקווה שיש מה לאכול; זה מה שיש לאכול? תתביישו; מינגלינג; צפוף רצח; התחיל באיחור; המון אנשים; אוי תראו את מי פגשתי פה; כולם פה; איפה אתה אני באולם 5; איפה באולם 5; יושב בשורה השלישית; יוני בלוך הורס; אין על יוני בלוך; הייתי עושה את יוני בלוך; אין כמו יוני בלוך; יוני בלוך המלך; טל ברמן תיקח כבר מיאיר ניצני את המיקרופון; מתה על יוני בלוך; הייתי עושה את יוני בלוך ואני בכלל גבר; קודחים פה; אין על אשתי; לאומי מחלק כסף; לאומי מחלק 100 שקל; הולך לקחת 100 שקל; לאומי אשכרה מחלקים 100 שקל; בואו לקחת 100 שקל; הגיע הקוד של לאומי – אשכרה קיבלתי 100 שקל; יש יותר אנשים בחוץ מאשר בתוך ההרצאות; חרא אוכל; מה זה האוכל הזה; הווירלס לא עובד; אין פה אינטרנט; איך ועידת אינטרנט בלי אינטרנט; אי אפשר לצייץ – אני מרגיש מנותק; אולם 7 מפוצץ; לא הצלחתי להיכנס לאולם 12 אז אני באולם 11; נצפה בשירותים ח"כ לשעבר דדי צוקר; כל כך צפוף במרפסת; ארוחת צהריים כריכים ונקניקיות פלוס מאפה; יוסי תאגורי אחלה פרזנטציה; בדרך הביתה; הכנס היה מבולגן; אפס חידושים אמיתיים, פאנל מרכזי צפוי ונדוש ארגון בינוני אבל יש רצון טוב; אירוע מושקע אך מקום לא מתאים לכנסים והארגון גרוע, ההרצאות היו די מאכזבות אבל לפחות קיבלנו 100 שקל; כל הכבוד על אחלה כנס; חרא כנס; יופי של כנס; בושה של כנס; שמחתי לבוא לכנס; הכנס הכי גרוע אי פעם; כל הכבוד על כנס נפלא; היה כנס מאכזב – פוסט בהמשך הערב.
כן, אני ממש מתחרט שלא באתי.
(מן הארכיון: קום.ונשן 2009)
כתיבת תגובה