מתישהו במהלך היום, נחתה בתיבת הדואר האלקטרוני שלי הודעה ממרכזת ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת, אשר בשמו של יו"ר הועדה, ח"כ מאיר שטרית, מתכבדת להזמין אותי לישיבה שתתקיים ביום שלישי הבא (19.1.10) בכנסת בנושא "החינוך למדעים וטכנולוגיה".
לישיבה הוזמנו, כך כותבת מרכזת הועדה, "המועצה להשכלה גבוהה; ועד ראשי האוניברסיטאות; האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים; המועצה הלאומית למחקר ולפיתוח אזרחי; התאחדות התעשיינים; רשתות חינוך; מוזיאונים למדע; נציגי האקדמיה; נציגי משרדי הממשלה; פורום מדענים ראשיים במשרדי הממשלה ומוזמנים נוספים" וכן ישתתפו בה מנהל מינהל מדע וטכנולוגיה במשרד החינוך ונציגי אקדמיה בכירים נוספים.
יש לי שלוש בעיות עם ההזמנה הזו שהייתי רוצה לשתף בהן אתכם ולאחר מכן לשמוע את דעתכם בנוגע להתלבטות שהיא מציבה בפניי.
הראשונה היא, שמאז אישור החוק הביומטרי אני לא אחד ממעריציו של ח"כ מאיר שטרית. זה לא שקודם לכן הייתי גרופי אבל בואו נאמר שלאחר אישור החוק אני לא ממש נלהב לפגוש בו.
השניה היא, שבעוד שנושא הדיון "החינוך למדעים וטכנולוגיה" נשמע מעניין, הוא סתום וחסר כל משמעות בלי קונטקסט. למשל, חינוך למדעים וטכנולוגיה איפה? בגנים? בבתי ספר יסודיים? בישיבות? באוניברסיטאות? איפה? ומה זה אומר "חינוך למדעים וטכנולוגיה" ומה התפקיד שלי בדיון – או במילים אחרות, מה הם רוצים מחיי? כן, אני עוסק בחינוך לטכנולוגיה בבית הספר לתקשורת של מכללת נתניה ומלמד בתוכנית ל"מדע, טכנולוגיה וחברה" באוניברסיטת בר-אילן, אז מה? האם מישהו בירר איתי קודם שיש לי מה להגיד בנושא (ושוב – מהו בעצם הנושא?) למה בעצם מטריחים אותי לכנסת? כדי שמאיר שטרית יוכל לומר – הנה הגיעו נציגים מהאקדמיה?
מה שמוביל אותי לבעיה השלישית. השתתפתי בלא מעט ישיבות של ועדות בכנסת, לעתים כמוזמן ולעתים כמסקר. אלו אירועים חסרי תכלית בצורה יוצאת דופן. ברוב הפעמים רק יו"ר הועדה מגיע לישיבה, הוא נותן לאנשים לדבר כאילו זו היתה התוכנית "פופוליטיקה". כיוון שמוזמנים אנשים רבים ממגזרים רבים וכיוון שהזמן קצר וכולם רוצים לדבר, כל אחד מדבר 4-5 דקות וזהו. ברוב המקרים מדובר בדיון עקר, שלא מוביל לשום שורה תחתונה – אולי מכיוון שהמוזמנים, כמוני, לא יודעים מלכתחילה למה הם הגיעו לשם ומה רוצים מחייהם ובמקום להתכונן, הם מאלתרים במקום ושופכים את דעתם. לא פעם הרגשתי בדיונים האלו כמו חלק מהדקורציה (הכעורה) של חדר הועדות בכנסת, סוג של עציץ אנושי שתפקידו למלא את החלל בחדר כדי שיו"ר הועדה לא ירגיש בודד.
אבל יש גם צד שני. והצד השני הוא שאתה לא יכול להתלונן על ההליך הדמוקרטי ואז כאשר מזמינים אותך להשתתף בו, להתחמק. מצד שלישי, אני מפנה אתכם שוב לבעיה השלישית; זו לא באמת השתתפות, זו לא באמת השפעה, זו בחלק ניכר מהמקרים – לא תמיד – פסאדה (וממילא אני עדיין לא מבין על מה הדיון!).
אי לכך ובהתאם לזאת, הייתי שמח לשמוע מהנוכחים עצות, רעיונות, דעות ומחשבות אודות העניין שהציגותי בפניכם ולעזור לי בהתלבטותי: האם לבזבז על העניין יום שלם (נסיעה לירושלים וכן הלאה) או שמא להודות בנימוס על ההזמנה, אך לסרב לה – שזו הנטיה שלי כרגע.
***
עדכון 1: לאחר שאימצתי את עצותכם הטובות, כתבתי למנהלת הוועדה, ענת לוי וביקשתי ממנה מידע נוסף על הדיון. להלן תשובתה (אותה, יש לציין, היא אישרה לי לפרסם):
ד"ר דרור שלום רב,
הדיון עתיד לעסוק במצבו של החינוך למדעים במוסדות החינוך הטרום-אקדמיים. מסתמא בעיקר בבתי הספר התיכוניים, אך סביר כי יכלול גם התייחסות לבתי הספר היסודיים. סוגיות נוספות שאמורות לזכות להתייחסות הן אופן לימודי המדעים במוסדות החינוך (כאמור ללא אקדמיה); טיב הלימודים; רמת הוראת המדעים; הישגי התלמידים, גישות הוליסטיות להוראה לעומת גישות דיסיפלינאריות ועוד.
הוזמנת לדיון כיוון שראינו כי נושא הדיון רלבנטי לתחומי עיסוקך והעניין שלך. כמובן, אם טעינו וזה לא תחומך או שאין לך מה לתרום לדיון, אנא קבל התנצלותינו.
אנו נפעמים מן העובדה כי בחרת לשתף את עולם "הגלוב" בלבטים הקשים התוקפים אותך, עקב הזמנתך לדיון בכנסת.בברכה,
ענת לוי
זו היתה תשובתי:
ענת שלום רב,
אני מודה לך על התשובה המהירה.
הנושא, כפי שהצגת אותו, אכן קרוב ללבי ולתחום עיסוקי. לא אלו היו הסיבות ללבטים שלי, כפי שודאי קראת בגלוב.
לבטים אלו נבעו מהדרך בה נוסחה ההזמנה ממנה לא ניתן להבין דבר, גם לא חצי דבר, על תוכן הדיון כמו גם מהעובדה שניסיון העבר שלי בועדות הכנסת אינו מן המשובחים, בלשון המעטה.
אני סבור ששקיפות היא עניין מבורך. אני מוצא שדיון פתוח בבלוגוספירה מעשיר ומתרים לא רק אותי ומספק לי נקודות מבט חדשות ומקוריות עליהן לא חשבתי, אלא גם את הדיון עצמו. אי לכך, חשבתי, ואני עדיין חושב, שהצגת ההתלבטות באופן פומבי תעלה לדיון לא רק את העובדה שירושלים ממוקמת באופן שערורייתי הרחק מכרכור (מקום מגוריי) אלא גם את סוגיית חשיבות ההשתתפות בדיוני הוועדות. ודאי שמת לב, שרוב המגיבים קראו לי להגיע לדיוני הוועדה. לו רק בשל סיבה זו, היה כדאי לפרסם את הטקסט.
גם אני נפעם מן העובדה שאת קוראת של הגלוב ועוד יותר נפעם מהטון הנעלב משהו של דברייך בשל העובדה שבחרתי לכתוב על הזמנתכם. אני חושב שהוועדה צריכה לעודד סוג כזה של שיח גם אם טמונה בו נימה של ביקורת. דיוני הוועדה הם עניין ציבורי מובהק. מי שיגיע לדיונים אלו, אינו עושה זאת, יש לקוות, בעבור הבורקסים של מזנון הכנסת, אלא למען הציבור. זה אותו הציבור איתו אני מתדיין בבלוג שלי ואני סבור שיש לו זכות להביע את דעתו. אותי, בכל מקרה, היא מעניינת.
היית שמח, ברשותך כמובן, לפרסם את תגובתך בגלוב. אחרי הכל הטקסט בו פרסמתי את "לבטי הקשים" (הם לא כל כך קשים. לא צריך להיות דרמטיים), עורר דיון מעניין ואני מוצא את תגובתך רלוונטית עבורו.אני שוב מודה לך על ההזמנה כמו גם על המידע ששלחת לי אודות הדיון עצמו.
בברכה,
ד"ר יובל דרור.
***
עדכון 2: ההתכתבות נמשכת:
ד"ר דרור שלום,
כמובן, אתה מוזמן לפרסם את תשובתי. אנו, כפי הנראה, תמימי דעים באשר לתפיסה כי שקיפות היא עניין מבורך. כפי שאתה בוודאי יודע, הפרוטוקולים של דיוני וועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת (כמו גם של רובן המוחלט של הוועדות) זמינים לציבור באתר האינטרנט של הכנסת לצד חומרי הרקע של מרכז המחקר ומידע רלבנטי נוסף. חלק מדיוני הוועדה משודרים בערוץ הכנסת – ערוץ הניתן לצפייה גם ברשת. ועדת המדע אף איפשרה בעבר לאזרחים להשתתף בדיונים מרחוק באמצעות מערכת של "טוקבקים" במה שכונה דיונים מקוונים.
ועדת המדע, רואה חשיבות בדיון ציבורי נרחב בנושאים העולים על שולחנה, הן בעת הדיון עצמו והן לאחריו, אם על גבי הרשת ואם בכל פורמט או מדיום אחר. אנו מעוניינים בדיון שייצג את מירב נקודות המבט בנושא וזו בין השאר הסיבה כי אנו מנסים לגוון את קהל המוזמנים שלנו בהתאם לנושא הנידון.
הערתך ביחס להבהרת נושא הדיון תיבחן על ידנו ותלקח בחשבון מכאן ולהבא.
בנימה אישית מעט יותר, ראשית מצאנו את האזכור של הוועדה בגלוב מפתיע ומשעשע משהו, ולכן גם נקטתי בלשון זו. מטבע הדברים, לאור קרבת הנושא ועבודתי בכלל לליבי, ייתכן ומצאתי טעם לפגם בנימה הסרקסטית ביחס לעבודת הכנסת וועדותיה, ייצוג שאינו זר או חריג בקרב גורמי סיקור שונים.בברכה,
ענת לוי
מנהלת הוועדה
על כך עניתי:
ענת שלום,
אני מודה לך על תשובתך. אני מוצא אותה נפלאה, לא פחות.
בנימה אישית, יתכן שהסיבה לכך שהיצוג הסרקסטי, כפי שהוא בא לידי ביטוי בטקסט שלי בגלוב, אינו זר או חריג בקרב גורמי סיקור שונים, קשורה לעובדה שזה אכן המצב?
סתם, נקודה למחשבה.שוב תודה!
יובל.
מעניין.
כתיבת תגובה