הרומן האוסטרלי עם צנזורת הרשת

קטגוריות: ,

אני אוהב לפרסם טקסטים של כותבים המספרים על המתרחש מעבר לים. גלעד גרינבאום שלח טקסט לקטגוריית "כתב/ת אורח/ת" ובו דיווח קצר על המתרחש ב"מעבר לים" האולטימטיבי – אוסטרליה – המתמודדת עם סוגיה שמטרידה גם אותנו: צנזורה באינטרנט. הנה הדיווח לפניכם:

***

באוסטרליה נהוגה תרבות חופש ביטוי ודמוקרטיה מפותחת, אבל בענייני צנזורת רשת, גם אריאל אטיאס יכול להתקנא בממשלה האוסטרלית.השר הפדרלי לענייני תקשורת ופס רחב, סטיבן קונרוי, עומד במרכזם של מספר שערוריות רשת שחורגות  מגבולות היבשת החמישית. את קונרוי אי אפשר להאשים בהתנגדות לטכנולוגיה או קידום תשתית הרשת עצמה. בדצמבר האחרון הודיע על יוזמתו להקמת תשתית פס רחב במודל ייחודי, בהשקעה ממשלתית חסרת תקדים של 43 מיליארד דולר אוסטרלי. תהליך השימוע ושיתוף הציבור בהליך הקמת הרשת, כולל הקמת ויקי ציבורית, יכולים לגרום למי שניסה להשתתף בעבודת וועדות הכנסת להוריק מקנאה.

ואולם ניסיונותיו להגביל את הגישה לרשת, המונעים כנראה מאידואלוגיה נוצרית ומגובים הן על ידי ממשלת הלייבור והן על ידי האופוזיציה הליברלית הנוצרית-שמרנית גורמים למחאות וחושפים את ערוותה הטכנולוגית של הממשלה פעם אחר פעם.

למשל, באוגוסט 2007 (עוד בתקופת הממשלה הקודמת) פרץ ילד אוסטרלי בתוך חצי שעה תוכנה לסינון אתרים בבתי ספר שבה השקיעה הממשלה 84 מיליון דולר. בחודש מרץ 2009 דלפה לרשת רשימה סודית של אתרים החסומים לגישה באוסטרליה. פורום גולשים פופולרי שפרסם את הרשימה, שהורדה במקור מאתר ממשלתי שנוהל ברשלנות אופיינית, קיבל איום מספק האיחסון שלו ונאלץ להורידה. בתגובה, הופיעה הרשימה בעשרות אתרים בינלאומיים והדגישה את הפרדוקס המובנה בצנזור רשימה של אתרים מצונזרים, ואת הנזק שנגרם מפרסום רשימה מרוכזת של אתרי פורנוגרפיית ילדים. למרבה המבוכה, כללה הרשימה גם אתרים לגיטימיים רבים, כולל לינקים ליוטיוב וסתם עסקים מסחריים. למרות התנגדות ספקי האינטרנט במדינה, בעיות בבדיקת המסנן והעמימות לגבי הקריטריונים לסינון, הודיע קונרוי על תכניתו להפעלת צנזורת רשת בקרוב.

השערוריה האחרונה היא תפיסת הדומיין stephenconroy.com.au בידי קבוצה של אזרחים בעלי יוזמה שהשתמשו בו כדי למחות נגד התכנית לצנזורת הרשת. בתגובה הפעיל רשם שמות המתחם האוסטרלי הליך במסגרתו הוחזר שם המתחם לרשם. ואולם, במהלך מבריק, מהיר ומתוכנן היטב, הוחזר הדומיין לבעליו, שהחליטו לשחק לפי הכללים ורכשו אותו בחזרה, הפעם באופן חוקי.

קונרוי לא ממצמץ בינתיים, ונראה כי בקרוב צנזורת הרשת תיכנס לתוקף באוסטרליה. בסיפור הזה, עדיין לא נאמרה המילה האחרונה.

תגובות

19 תגובות על “הרומן האוסטרלי עם צנזורת הרשת”

  1. מה שטוב, זה שכל מי שרוצה לחסום את האינטרנט, הוא כנראה פנאט דתי. אצלנו זה השחורים מש"ס, ואילו אצל האוסטרלים זה "מונעים מאידאולוגיה נוצרית".
    חס וחלילה שזה אולי נובע ממניעים קצת יותר רציונליים? טוב לדעת שמי ששומר על "חופש הביטוי" הם אנשים נאורים שצריכים להתמודד מול ה-"חשוכים".

  2. דורון, לא הבנתי, זה ציניות או הצהרה סתמית על דברים מובנים מאליהם?

  3. אולי זה מפני שאנשים שחושבים שהם יודעים יותר טוב מכולם מה מותר ומה אסור להגיד, הם די פנאטים. ודת היא מקור הפנאטיות מספר 1 בכל הזמנים.

  4. רואה שחורות (3), משום מה זה עובד גם בכיוון ההפוך, ראה עיתון "הארץ"….

  5. דורון, תספר לנו על איזה מניעים רציונליים אתה מדבר?

  6. יהונתן, מה ההיתממות הזו? כאילו מה? התנגדות לפורנוגרפיה, אלימות קשה, הימורים וכו' זה משהו ששמור רק לפנאטים דתיים? אני לא דתי, אני אפילו לא מאמין באל כזה או אחר. אני מאמין בזכויות של הילדים שלי (ויש לי שלושה, טוב ששאלת) שלא ידחפו להם בפרצוף פופאפים וקישורים לכל מיני אתרים "מפוקפקים". מה לעשות, שאני סבור שזכויות הילדים שלי באות לפני זכויות שנפלו מהשמיים, כמו "חופש הביטוי".
    כן, אני כבר יודע את השורה הבאה שלך: "תחנך את הילדים שלך". תודה, יהונתן, הילדים שלי מחונכים יופי (במאמר מוסגר, מעניין אותי לדעת איך אתה מחנך את הילדים שלך בנושא, לא מתוך הערה צינית, אלא באמת רצון לדעת). מעבר לחינוך שלהם, דאגתי לתוכנת חסימה במחשב וכו'. אני דואג כשהם הולכים לחברים שלהם שההורים שלהם לא מבינים כלום במחשבים ולא יודעים מה ואיך לחסום, או מה בכלל הילדים עושים מול המחשב. מה לעשות, זה רוב בעלי המחשבים הפרטיים במדינת ישראל, אשר יש להם ילדים.
    אז נכון, האוסטרלים קצת הגזימו וגם הצעת החוק המקומית כאן הייתה יותר בדיחה עצובה מאשר פתרון פרגמטי. זה לא אומר שאי אפשר לעשות יותר. לא כל דבר נובע מקיצוניות דתית.

  7. אני מכיר היטב את התרבות והחיים באוסטרליה. הרצון לצנזר את הרשת נובע לדעתי בחלקו הקטן משמרנות פוליטית כזו או אחרת אבל ברובו זה נובעה מהתפיסה האוסטרלית לפיה לצורך שמירה על החברה על הממשל ליצור כללים ברורים ולאכוף אותם.

    זה מתחיל מכללים מסודרים לגבי שתיית אלכוהול (למשל אסור לשתות על חוף הים או ברחוב למעט במקומות שיש להם רשיון. כל פאב מעסיק שומר שמונע ממך לצאת מהפאב עם בירה ביד). ועד למהירות הנהיגה בשטח בנוי (40 קמ"ש ו25 ליד בתי ספר- זה לא סתם שלט אלא דבר שנאכף עם מצלמות מהירות קבועות ומזדמנות) כולל אפילו שלטי מהירות לרוכבי אופניים בשבילים יעודיים בפארקים (לא ראיתי שאכפו את זה אבל אני לא אתפלא עם כן). כל סרט שמשודר בטלוויזיה כולל הערוצים המסחריים מקבל דירוג לגבי גיל הצפייה והצופים מוזמנים להתלונן על תחנה או שידור שפגע בהם בצורה זו או אחרת.

    נכון שיש אוסטרלים שתרבות הכללים הזו מפריעה להם אבל לרובם זה מה שמאפשר להם ליצור מקום מסודר שנעים יותר לחיות בו כל עוד אתה לא מפר את הכללים …

    אפשר כמובן להתווכח על היעילות של הצנזורה ואפילו על ההשלכות האפשריות של צנזורה אבל ייתכן שיש משהו בחברה שרוצה להגן על המרחב הפרטי והציבורי שלה בעזרת כללים וחוקים שונים. כלומר יש כאן שתי שאלות שונות- הראשונה האם אפשר בכלל לצנזר אבל השנייה, שהיא החשובה יותר האם יש לצנזר תכנים ברשת לצורך הגנה על המשתמשים.

  8. אני גר בסידני ולכן יכול לחוות דעה ממקור ראשון.

    ארז צייר תמונה לא רעה (למרות שליד בתי הספר המהירות היא 40 קמ"ש ולא 25 קמ"ש). בסופו של דבר החיים באוסטרליה הרבה יותר מובנים וחוקים אשכרה נאכפים. התוצאה היא שאנשים הם שומרי חוק. בכבישים למשל נוסעים במהירות המותרת ולא "עד 20 קמ"ש יותר". בנוסף מקפידים באמת לשתות אלכוהול רק היכן שמותר אבל טורחים לשתות ממש המון במקומות המותרים!.

    אוסטרליה זה מקום שהוא LAID BACK יותר מישראל מהרבה בחינות. יש לכך השלכות מעבר למצב הרוח הרגוע, כמו למשל השלכות על מצב ההייטק. למעשה אין פה ממש "הייטק" אלא יותר IT, כלומר משתמשים בתוכנות ומטמיעים אותם, אבל אין פה הרבה מרכזי פיתוח (R&D) גדולים (יש אבל באחוזים לא הרבה כמו בישראל). שומו שמיים – גם אין התייחסות לאנשי הייטק כאל אלים שירדו מהאולימפוס אלא מתייחסים לעובדי IT כאל עובדים אחרים והמשכורות שלהם דומות למשכורות של המגזר הפיננסי, העסקי ואפילו של בנאים, שרברבים, מתקיני מזגנים וכו'. אני חושב שזה יותר בגלל שבעלי מקצועות חופשיים מרוויחים פה יותר מאשר בגלל שאנשי IT מרוויחים פחות. אגב, אם אני לא טועה, המגזר שמרוויח הכי הרבה לדעתי הוא תעשיית המחצבים הענפה שיש כאן.

    בגלל הגיאוגרפיה (מדינה עצומת מימדים וריקה ברובה ואשר נמצאת רחוק מאוד משאר העולם המערבי), האינטרנט באוסטרליה לא התברך בתשתיות מדהימות. יש אפילו אנשים שעדיין משתמשים בדיאל אפ בשביל להתחבר לאינטרנט, אם כי אלה הולכים ונעלמים בקצב מהיר ונפוצים כיום בעיקר באזורי הפריפריה המרוחקים. בנוסף האינטרנט יקר מאוד ביחס לישראל וגם מוגבל ביכולת ההורדה. חבילה של עד 80GB בחודש (40 בשעות השיא ו-40 בשעות ה- OFF PEAK) תעלה בערך $70. האינטרנט עצמו מהיר מאוד בתוך אוסטרליה ולאתרים בינלאומיים כמו יוטיוב אבל איטי למדי כגישה לאתרים מישראל למשל. בפרויקט החדש של הממשלה לרישות אוסטרליה בסיבים אופטיים אמור לשנות את כל זה, אבל יעברו שנים עד שזה יקרה בפועל.

    וחזרה לנושא הכתבה – יש ניצוץ של שמרנות מסוימת בחברה האוסטרלית, למרות שהיא חברה שמורכבת מהרבה מאוד מהגרים מכל העולם ויש לכך השפעה גדולה על החברה. הצנזורה על האינטרנט באוסטרליה לא ממש נובעת ממניעים דתיים – בוודאי שלא במוצהר ואני חושב שגם לא ממש בפועל. מה שמשפיע כאן יותר זה באמת הרצון לשמור על הילדים והחברה.
    כפי שהוזכר באמת יש הודעה ברורה לפני כל תוכנית שבה מופיע הדירוג + טקסט של קריין שמציין מה הדירוג ומה הסעיפים הבעייתים בתוכנית. למשל:
    This show is rated M and recommended for mature people aged 15 years and over. it contains nudity, drug references and violence

    בנוסף משחקי מחשב אלימים במיוחד שמוגבלים מגיל 18+ (R RATED) אסורים במכירה באוסטרליה. זה התחיל בגלל פרצה מוזרה בחוק שבו הוגדרה מדיה דיגיטלית בשונה מתוכניות בידור ומשם זה המשיך. זה מסוג הדברים שקשה מאוד לשנות חוקית למרות שיש מאבק ציבורי לא קטן כדי לגרום לשינוי הזה.
    זה לא ממש מפריע לגיימרים שבינינו – מושחקים שמוגבלים בדרגת R נדירים מאוד וכוללים מספר מועט של משחקים בכל שנה, בדרך כלל לא ממש מהזן הפופולארי ביותר. בנוסף תמיד אפשר לקנות אותם אונליין ועל כך אין הגבלה (פשוט אסור למכור אותם בחנויות פיסיות).

    בשורה התחתונה למרות שאני מתנגד מאוד לצנזורה על האינטרנט, אני לפחות רגוע ושליו יחסית פה באוסטרליה כי אני יודע שאם אכן תהיה צנזורה שכזו היא תעשה ממניעים רציונאלים ומקצועיים באמת ותחסום אך ורק אתרי פורנוגרפיה קשה, גזענות וכו'.
    במילים אחרות אין פה את ש"ס כדי שינצלו את הצנזורה כדי לחסום אתרים של אתאיסטים, אתרי השכלה, אתרים של דתות אחרות, אתרים של מתנגדים פוליטיים וכו'. תאמינו לי שהעובדה שאין פה את ש"ס זו סיבה מצויינת בפני עצמה לעבור לאוסטרליה…

  9. אמנון, גם אני גר באוסטרליה (וגם עוקב אחרי הפעילות המבורכת שלך ברשת ).

    זהו אכן מקום מופלא ונעים למגורים, במיוחד אם אתה הומניסט ואזרח שומר חוק – מונח בעל משמעות כאן, כי פורעי חוק נענשים בחומרה רבה ומוקעים מהחברה.
    אני מסכים עם מרבית הניתוח שלך. ברם, האם אתה באמת מסכים למסור את המפתחות של האינטרנט לממשל? מי מבטיחך שייחסמו רק אתרי פורנוגרפיה קשה, גזענות וכו'?

    אולי תשאל את רופא השיניים ההוא מבריסביין שלא מבין עד כעת מדוע אתרו נכלל ברשימה השחורה שדלפה. והיכן קראת את הכללים הברורים לסינון? האתגר בדירוג תוכן אינטרנטי הוא גדול עשרות מונים מדירוג סרטים להפצה. מדובר באוקיינוס של מידע בצורות שונות שיכול להשתנות כל רגע ולהשתכפל לאתרים ומיקומים אחרים ברגע. עם האתגר הזה מתמודדות גם ענקיות החיפוש, ואני בהחלט לא מדבר על המקרים הברורים מאליהם. מדוע אתה חושב שממשלת אוסטרליה תצליח במשימה הזאת? זוהי משימה טכנולוגית ומוסרית מורכבת, ובינתיים, הרקורד של הממשל בתחום הזה לא מרשים במיוחד.

    לגבי המניע של קונרוי – תנוח דעתך ( ודעת דורון ). למרות שניתן לייחס חלק מהיוזמה לרצון להגן על הציבור ועל הסדר הטוב, אני מבלה יותר מדי זמן בקנברה – ואין לי ספק שיש יותר משמץ של מעורבות של הכנסיה בסיפור הזה. קונרוי מגובה מלמעלה, מהמשרד של ראש הממשלה ראד, וגם טוני אבוט הקולני מהאופוזיציה לא ייעז לבקר את היוזמה הזאת בדיוק בגלל אותה הסיבה. לפוליטיקה הפדרלית באוסטרליה שורשים נוצריים חזקים מאוד גם אם הבישופים מבינים יפה את מיקומם במדינה ולא מעזים למשל, להשתמש בטלוויזיה ובעיתונות כמו שש"ס עושה בכישרון ובחוצפה בארץ.

    אתה מוזמן לדבר איתי בפרטי אם זה מעניין אותך.

  10. גלעד, אין לי שום כוונה למסור את המפתחות של האינטרנט לממשלה. אין שום בעיה שספקיות האינטרנט יקבלו שכל לבד אם עם "קצת עזרה" (כמו שכבר קיבלו בעוד מקומות בעולם).
    אבל בוא נגיד לשם הצורך כי יצאה הצעת חוק שכזו שגורמת לממשלה להשתלט על האינטרנט. באמת נראה לך שבמדינה בה התקשורת חופשית כמו בישראל יצליחו לחסום את האינטרנט מדעות הסותרות את דעותיהם של אלו שבשלטון? כאילו… בטלביזיה, ברדיו ובעיתונות המודפסת ימשיכו לבקר את השלטון אבל באינטרנט לא? לא סביר.

  11. כרגיל אני לא בודק את מה שאני כותב:
    … שספקיות האינטרנט יקבלו שכל לבד או עם "קצת עזרה"….

  12. דורון, לא הצעתי שחופש הביטוי הפוליטי אכן ייפגע כתוצאה מצנזורת הרשת. וודאי שזהו קרב אבוד מראש מבחינת השלטון, אם בכוונתו להילחם בתפוצת מידע ברשת. זהו בוודאי לא המצב באוסטרליה ובכך גם פתחתי את דבריי.

    סוגיית הצנזורה באינטרנט עתיקה כימיו של האינטרנט, שתמיד היה מקום שבו קיימות גם פינות אפלות.
    אתה אומר שבאפשרותך לסנן את הגישה לרשת עבור ילדיך – ואני בהחלט מבין מדוע. יש לך את הכלים לעשות כן וגם את היכולת לבחור איך, כיצד ומתי. גם אם אתה לא מומחה טכני, אתה יכול לרכוש חבילות גלישה עם אופציות ל parental control ברמות שונות ע"י ספק האינטרנט החביב עליך. השירות כבר קיים כעת כי זה מוצר שיש לו דרישה ובתנאי שוק חופשי נמצאים הספקים שמוכנים להתחרות על הזכות למכור לך שירות סינון.
    מדוע לוותר מראש על הזכות לבחור מי יעשה את זה עבורך?

    השאלה מה לסנן, עבור מי, ובאיזה רמה צריכה להישאר בידיך כאדם בגיר האחראי לילדיו הקטינים, ולא להיות בידי הממשלה, דמוקרטית ככל שתהיה. זהו עלול להיות מדרון חלקלק וקיום מדיניות סינון מרכזית היא תמרור אזהרה לבריאות המערכת הפוליטית והלכי השלטון. אמפירית, במקומות בהם נהוג סינון אינטרנט ע"י הממשל ( ע"ע סין, צפון קוריאה, סוריה, איראן ועוד ) מצב זכויות האדם הוא בכי רע כמו גם החופש הפוליטי, אם כי בוודאי שלא האינטרנט גרם למצב הזה – הוא "רק" מאיים על שרידות הממשל בטווח הארוך. לא בכדי הודיעה גוגל בשבוע שעבר כי היא יוצאת מהשוק הסיני.

    מותר להלחם על הזכות לא להיות חבר במועדון המפוקפק של מדינות שמנהיגות סינון אינטרנט מרכזי, מבלי לוותר על היכולת להגביל את הגישה לרשת עבור ילדיך.

  13. גלעד, משום מה, כציבור, אנחנו די רוצים שהשלטון שלנו יקח אחריות על בטיחותנו (עזוב בטחוננו. זה סתם יהיה דמגוגי), על בריאותינו ועל חינוכינו (שלא לדבר על שישמור לנו גם על הכיס). אנחנו אפילו פונים למועצה לטלביזיה וכבלים ולרשות השנייה לטלביזיה ורדיו כאשר יש חומר פוגעני לדעתנו במשדרים. על כל אסון שקורה פה התגובה המיידית היא "ואיפה הייתה הזרוע הממשלתית התורנית?". "פתאום" אנחנו לא רוצים שהשלטון יגע לנו באינטרנט. לא נשמע לך קצת דיסוננס קוגניטיבי? מבלי רצון לחזור על דברים שכבר נכתבו, מה המחיר אותו הציבור ישלם במדינה דמוקרטית כמו ישראל אם תהיה הגדרה אחידה של מה חוסמים ומה לא? מה? זה עניין של פרינציפ? הסינון לא חייב להיות מרכזי, אבל די רצוי שהוא יהיה מוגדר ממקום מרכזי.

    אז אני יודע לסנן. גם אם לא הייתי יודע לסנן הייתי יודע לבקש. אבל אני מיעוט, ומיעוט קטן מאד. רוב הציבור הבוגר בישראל בקושי יודע איפה נמצא מקש ENTER במקלדת. ברגע שישראל ישראלי שומע שחבילת החסימה תעלה לו עוד 20 ש"ח לחודש, הוא יוותר עליה. אז למה לא פשוט להגיע לתקן אחיד של הסדרה עצמית?

    עכשיו, מאחר וקטונתי מלפתח בגלוב דיון ברמה הזו ואני לא בטוח אם היו"ר מעוניין בדיון כזה בין קוראיו כרגע, אני מציע להמשיך (אם תרצה בכך, כמובן) באופן פרטי.

  14. כנראה שלא הבהרתי את עצמי בצורה מספקת אז אנסה שוב: אני מתנגד נחרצות לצנזורה על האינטרנט.

    ההערה שלי ניסתה לומר כי באוסטרליה אני סומך *יותר* על הממשלה באוסטרליה מאשר על הממשלה בישראל. זה לא אומר שאני שמח מהצנזורה או נהנה מהפיקוח הממשלתי, אבל אני כן שמח שאין פה את ש"ס למשל.

    אוסיף ואומר שאני מאמין לך בנושא השפעת הכנסיה. כבר ראיתי פה שמרנות דתית בכמה מוסדות שונים אבל היא עדיין מינימלית ביותר ותמיד נעשית במסווה ובאופן פוליטיקלי – קורקט. לכנסיה יש עדיין השפעה מסוימת על החברה אבל היא הולכת ומצטמצמת לדעתי. בכל מקרה המצב באוסטרליה נמצא במרחק אדיר מטירוף הטאליבן החרדי בישראל שרק הולך ומתגבר כם כל יום שעובר.

    בכל מקרה תודה על המחמאות.

    אמנון

  15. דורון, האינטרנט הוא תופעה גלובלית חסרת תקדים. התפתחות הרשת תחת תנאים ייחודיים, כאוטיים משהו, עם תרומה משמעותית של תנועת הקוד הפתוח וכמעט ללא רגולציה איפשרה גם את התפתחות הטכנולוגיה והפצתה לצרכן הסופי. אתה מציע להציב חסמים שיפריעו לפריחה המדהימה של הרשת. את השפעת החסמים על הרשת והתפחותה קשה לחזות, אבל יש מקום להניח פגיעה ברוח הרשת כמו שהותוותה בהצלחה רבה עד עתה.

    מלבד זאת, מהו ה"מקום המרכזי" אותו אתה מתאר? האם זהו רשות אינטרנט עולמית, שלא קיימת כמובן, וכנראה לא תקום בעתיד הנראה לעין, או ברשות המדינה, שנתונה לתהפוכות פוליטיים, ולפחות בארץ, גם להשפעתם הקואליציונית של גורמים דתיים קיצוניים שנלחמים הלכה למעשה באינטרנט ובתפוצת מידע בקרב קהילותיהם, ובכך מוכיחים את רצינות כוונותיהם.

    בנוגע לעלות מסנן ברמת ספק השירות, שים לב שגם מסנן מרכזי יעלה בממון לכלל הגולשים – אין מקום להניח שספקי השירות יממנו את המסנן בעצמם וקרוב לוודאי שיגלגלו את העלות ללקוח. אתה רואה את משרד האוצר מתנדב לממן את זה?

    לעומת זאת אם בפתרון מסוג 'opt in' עסקינן, יש מקום לפתרונות יצירתיים. למשל, ניתן לתת הטבת מס כנגד עלות המסנן, או לאפשר חבילות גלישה נדיבות יותר אם המסנן מותקן, ואולי לשקול סיבסוד המסנן ע"י הממשלה רק למי שמעוניין בכך.

    אמנון: אין ספק שהנך מתנגד לצנזורת הרשת. מותר לך לסמוך על הממשלה האוסטרלית יותר מהממשלה הישראלית, שמתחזקת משבר אמון מתמשך בין המדינה לאזרחיה כבר יותר מארבעים שנה. ברם, זכור שהרשימה שדלפה לרשת במרץ 2009 הייתה מעין פיילוט למסנן שנמצא בתכנון כבר אז. האם הפיילוט נערך לפי כללים דמוקרטיים והוגנים כלפי הציבור? האם הציבור יודע על הפיילוט לפני הניסוי או במהלכו? האם מישהו לקח אחריות על רשימת האתרים השנויים במחלוקת שנתגלו ברשימה ? ( שוב, ברשימה יש אתרים איומים שכל אדם נורמלי היה מסכים בלב שלם להסירם מהרשת, אך גם מספר לא מבוטל של אתרים שהם בבחינת מקרי גבול וגם אתרים שאין מחלוקת לגביהם והסתננו לשם בטעות או בזדון)

    לאור הניסיון הנ"ל ולמרות שאין פה מפלגה בדמות האחים המוסלמים או ש"ס, אין לך שום סיבה לבטוח בממשלה האוסטרלית שתעשה את הדבר הנכון מבחינתך כמשתשמש אינטרנט. אני מסכים שאין מה להשוות למצב בארץ, בה ניסה אריאל אטיאס לשטות בציבור ולכפות סינון מרכזי בשיטת opt out שהייתה פוגעת בפרטיות של כלל המשתמשים, כל זה במדינה שהפרטיות של אזרחיה היא גם כך לא ברת השוואה לדמוקרטיות אחרות בגלל סיבות ביטחוניות וסתם רשלנות של הממשלה ( ע"ע מרשם האוכלוסין של מרשם הפנים ומרכז הנתונים הצבאי שנגיש לכל רב"טית בשלישות ).

    אני לא בטוח שיובל מתנגד לדיון הזה כאן, אבל אם ברצונכם לתקשר בפרטי, אני ב giladabroad בשירות הדוא"ל של ג'ימייל.

  16. גלעד, תסלח לי אבל המנטרות האלו שלך הן באמת סוג של דמגוגיה זולה. על אותו משקל של הפיסקה הראשונה שלך אני יכול לכתוב שתחבורה היא תופעה גלובלית חסרת תקדים שהתפתחה גם באופן כאוטי לחלוטין במדינות שונות בעולם באמצעים טכנולוגיים שונים, שטכניקות מתקדמות של יצור ופיתוח הצליחו להפיץ את כלי התחבורה החדישים כמעט לכל דכפין. לפי התאור שלך, כל הקשקוש הזה של כריות אוויר, מגבילי מהירות, חוקי תנועה, חוקי נהיגה, רמזורים וכל שאר החסימות האלו מפריעים לפיתוח הטכנולוגיה הזו ול-"רוח" התעשייה, כפי שהותוותה עד עכשיו.
    לעזאזל, הפיסקה הראשונה הזו שלך היא מהסוג שדווקא היו"ר נהנה להתעלל בה כשהיא כתובה בהקשרים של שיווק ופרסום. אתה יכול להחליף את המלים "אינטרנט" ו-"רשת" בפיסקה הזו בכל אחת מהמלים הבאות: "שיווק להמונים", "פרסום חוצות", "מערכת בנקאית", "שוק ההון" ועדיין הפיסקה הזו יהיה טעות עובדתית, מאחר שבכל אחד מהמקרים הללו קיימת רגולציה מערכתית או חברתית והציבור אפילו דורש יותר רגולציה.
    אתה מוכן בבקשה להסביר באופן אופרציונלי איך חסימת אתרים פורנוגרפיים (ופתיחת החסימה על ידי בקשת הלקוח) תפגע ב-"רוח" האינטרנט? אני עד היום לא הבנתי.

  17. הטיעון שלך לגבי פיתוח תעשיית התחבורה לא יכול לשמש כאן. אף אחד לא בוחר להתהפך תוך כדי נהיגה או להתנגש בסמי טריילר תוך כדי נהיגה. הצורך להפחית את הסיכון המובנה בשימוש בכלי רכב ובמרחב תנועה ציבורי לנוסעים והולכי הרגל הוא אמיתי וקיים ללא כל קשר לרמת המיומנות או הרצון שלהם.

    לעומת זאת, מתי בפעם האחרונה ניסית להגיע לynet ומצאת את עצמך באתר לא ראוי?

    הלאה:

    …ועדיין הפיסקה הזו יהיה טעות עובדתית, מאחר שבכל אחד מהמקרים הללו קיימת רגולציה מערכתית או חברתית והציבור אפילו דורש יותר רגולציה.

    ובכן, אתה רוצה להכניס גם הרשת ללופ הזה של רגולציה ויותר רגולציה, שלא ממש עוזרת?

    אתה מוכן בבקשה להסביר באופן אופרציונלי איך חסימת אתרים פורנוגרפיים (ופתיחת החסימה על ידי בקשת הלקוח) תפגע ב-"רוח" האינטרנט? אני עד היום לא הבנתי

    וודאי שאני מוכן להסביר. המושג נייטרליות הרשת נחשב לעקרון מרכזי שעליו מושתתת הרשת. כל חריגה ממנו, עלולה לגרום למדרון חלקלק ולהפוך את הרשת למשהו דומה לשוק התקשורת המנוטר ע"י הרגולטור מכל הכיוונים (נכון שאתה מרוצה מהשירותים שאתה מקבל מסלקום,פרטנר או פלאפון? כולן מנוטרות להפליא וממשיכות לעשוק אותך בחסות הממשלה), אבל כולל עיוותים פוליטיים ומסחריים. לכן, דווקא ניטור מרכזי ורגולציה לא רלוונטית ( למשל בתחום התוכן ) יכולים לשנות לרעה את מרחב האינטרנט ואת אופיו.

    מלבד זאת, לא טענתי כנגד סינון מרצון (opt in) אלא נגד סינון כברירת מחדל (opt out).
    בנושא הזה השקפת העולם שלי, ללא ספק, שונה משלך. אני טוען שעצם האקט של בקשה מפורשת מהממשל לא להעביר את תעבורת הרשת שלי דרך המסנן עלולה לסמן אותי כעבריין פוטנציאלי או ברשימת מעקב, וגם לגרום למסנן להיות הרבה יותר יעיל לגבי כלל האוכלוסיה ( ראה הרצאתו של דן אריאלי בTED לגבי מקור הפערים בתרומות איברים בין מדינות אירופה השונות, כדי להבין את המשמעות של אפקט הopt in מול opt out ).

    בנוסף, הפגיעה המובנית בפרטיות היא בוודאי לא דמוקרטית, כל עוד הפרמטרים לסינון לא מוסכמים על ידי הציבור. ומהו אתר פורנוגרפי? נוכל לשאול את בניזרי או את יוסי שריד את השאלה הזאת, התשובות שיתקבלו יהיו שונות. גם אם יוסי שריד צפוי להתנגד לפורנוגרפיית ילדים באופן נחרץ, בעיני בניזרי גם בר רפאלי בביקיני זה פורנוגרפיה. אמרתי שמקרי הגבול הם בעייתים והם פתח לדיון שאף אחד מאיתנו לא היה רוצה להיות חלק ממנו או מתוצאותיו.

    אני מקווה שאתה לא חושב באמת שמדובר בדמגוגיה זולה, אלא אם כן אתה מוכן לחיות במדינה שבה יהיו דיונים כאלו בין נבחרי ציבור. להזכירך שאתה חי במקום שבו ש"ס מוצאת עצמה בקואילציה כמעט בכל הרכב אפשרי.

  18. גלעד, אתה פשוט טועה, שלא לומר מערבב בין מין שבאינו מינו ואני אדגים לך שוב.
    נכון שאף אחד לא רוצה להתהפך או להתנגש בסמי טריילר, אבל ללא חוקים ובלמים אי אפשר יהיה לסמוך על הנהג שמגיע מהכביש השני בצומת. מצד שני, אף אחד גם לא רוצה שהילדים שלו יעשו חיפוש בגוגל אחרי רובוטים ויקבלו תוצאה של "שתי זונות עם רובוט" (וזה מקרה אמיתי לחלוטין שקרה אצלי בבית), או יפותו על ידי פדופילים באתרי צ'אטים (וגם לא חסרים מקרים שכאלו), ככה ש-Ynet הוא לא בדיוק המטרה (למרות שיש לי גם הרבה מה להגיד על הפורטל הזה, אבל זה כבר יהיה ארוך מאד. בפעם אחרת).
    תרשה לי להשתמש שוב במשפט שאתה כתבת:
    הצורך להפחית את הסיכון המובנה בשימוש בכלי רכב באינטרנט ובמרחב תנועה ציבורי לנוסעים והולכי הרגל לגולשים תמימים וילדים הוא אמיתי וקיים ללא כל קשר לרמת המיומנות או הרצון שלהם.

    זה מאד נחמד לבוא ולדגול בכל מיני אידיאולוגיות כאלו ואחרות. אבל אי אפשר לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה. אפילו היו"ר נגוע באמביוולנטיות הזו: מצד אחד הוא לא רוצה לצנזר כלי תקשורת, מצד שני הוא לא מבין איך אפשר לשדר את מה שהוא מגדיר כ-"פורנוגרפיה". אז מה הפתרון הפרגמטי? להמשיך לטמון את הראש בחול? להמשיך להעביר ערוצים? עוד כמה זמן בדיוק אפשר יהיה להמשיך כך עד שנמצא את עצמנו באותה סמטה חשוכה אליה נכנסנו לבד בעיניים עצומות?

    "ניטרליות רשת" היא מונח חביב, אבל היא לא באמת מתרחשת. ברחבי העולם המערבי והנאור נחסמים אתרים כאלו ואחרים מראש (בעיקר אתרי פדופיליה), שלא לדבר על האטה או תעדופי מהירויות ברשתות p2p. כך שגם הדגל הזה די מורד.

    עכשיו, אתה מערבב בין רגולציה צרכנית לרגולציה תכנית. למה לדעתך אין פרסומות למשקאות אלכוהוליים לפני שעות הערב? בגלל הרצון הטוב של זכיינות הערוצים? כיצד נפסלות פרסומות לשידור ולמה בדיוק זה לא טוב? לא פעם פניתי אל הרשות השנייה או ישירות לחברות ההפקה בכבלים לגבי תוכן לא הולם בשעות צפייה של ילדים ואני רואה שיפור ניכר. אם תעשה סקר אמיתי על כל הציבור, ולא רק על המגיבים באינטרנט, תגלה שהציבור רוצה אפילו יותר רגולציה. האם רגולציה תשנה לרעה את "אופיו" של המרחב? אולי היא תשנה אותו דווקא לטובה?

    ועכשיו לפרקטיקה. מעולם לא טענתי שהממשל צריך לקבל את רשימות המשתמשים. אני גם לא טוען שצריך להחזיר את הצנזורה על סרטים ומחזות. כל אדם בוגר רשאי להחליט במה הוא מעוניין לצפות ובמה לא. הטענה היחידה שלי היא שרצוי שהממשל יגדיר מה בר חסימה ומה לא. רצוי ולא הכרחי, במידה וספקיות האינטרנט יחליטו לבד. נורא קל לבוא ולצעוק שהשחורים והפנאטים הדתיים שולטים לנו בחיים, אבל בפועל, אנחנו דמוקרטיה מאד חופשית. לא יתכן שעל האינטרנט יחוקקו חוקים נוקשים יותר מאלו אשר חלים על שאר ערוצי התקשורת. בתי המשפט ימנעו נסיונות שכאלו, כפי שכבר מנעו בעבר, להזכירך את יגאל ביבי מהמפד"ל נגד ערוצי הפורנו, כאשר אפילו תמר גוז'נסקי (שלא נחשדת בדיוק כחשוכה) תמכה בו. דרך אגב, שם כבר מוגדר מה זה פורנוגרפיה, כך שחששך מבניזרי די מוגזם.

    לטעמי, שום ציפור נפש של אף צורך פורנו לא תפגע ממודל opt out. חבל להכביר במלים על זה שאין לאף אחד פרטיות היום (ובאמת די כבר עם השימוש המוגזם הזה במונח "דמוקרטיה" אתה מבלבל אותו עם "אנרכיה". גם בדמוקרטיה יש גבולות והגבלות על זכויות). מי באמת יתבייש בהיותו צרכן פורנו יוכל להוריד תוכן דרך אתרי שיתוף למשל, שאי אפשר יהיה לחסום אותם. אין לי שום רצון כהוא זה להפסיק פורנוגרפיה (כמובן כל עוד היא אינה מראה דברים שאינם חוקיים).

    גם אני מעדיף מודל של opt in, אולם כפי שכבר טענתי, רוב מנויי האינטרנט (שאינם בהכרח המשתמשים בפועל) לא יודעים לתפעל תוכנת חסימה או מודעים לסכנות. גם האדם הזהיר ביותר צריך ללבוש אפודה זוהרת כאשר הוא עוצר בכביש בינעירוני. מודל זה הוא רע הכרחי. ביום שאוכלוסיית העולם תחיה כמו ב-Star Trek, נוכל ליישם מודל opt in. עד אז זה מדע בדיוני ותו לא.

  19. אני בוודאי לא מבלבל בין דמוקרטיה לאנרכיה, וברור שאינני תומך באנרכיה.

    אתה נותן מבטחך בממשל, או באיזה אדמין של ספקית אינטרנט, ומעניק להם במתנה את זכויותך, אותם לא תקבל בחזרה בקלות רבה גם לכשיגיע הרגע בו תגלה שמסננים גם אתרים לגיטימיים לפי השקפתך.

    אני לא שם קצוץ על ההגדרה של כנסת ישראל לפורנוגרפיה לפי יגאל ביבי,ולא הייתי רוצה לחיות במדינה שבה יגאל ביבי קובע מהי פורנוגרפיה. בכלל, הדיון הזה הוא אינו על סינון פורנוגרפיה כלל וכלל – אלא על סינון אתרים לא חוקיים בעליל, למשל אתרי פדופיליה. אלא מאי, אנו רחוקים מלמצוא פיתרון יעיל לסינון של אתרים כאלו בנקודת הזמן הזאת, ומקרי הגבול הם אכן בעייתים. ניסיונות להסדרה של המצב כעת מתגלים כמונעים ע"י שיקולים זרים ופוליטיים, ואם אינך מודאג מכך, יבושם לך.

    לא נראה לי שנגיע לעמק השווה, בינתיים אני שמח לקרוא שצנזורת הרשת מעסיקה גם מחלקת המדינה של ארה"ב. אולי אחרי הכל זו אינה דמגוגיה זולה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

דילוג לתוכן