[מכיוון שגם אני לא ידעתי מי זה בנצי שני הנה הקדמה קצרה: מדובר במתמודד ב"אח הגדול" שאחרי 34 ימים החליט שהוא פורש על דעת עצמו. כשיצא העניק ראיון לכתב "זמן מודיעין", ראיון, שבשל חשיבותו, הופיע גם ב"זמן חדרה"]
אנדרסטייטמנט
כשיצאתי קודם כול חיבקתי את המשפחה. אחר כך הלכתי לאכול איזה אנטריקוט טוב, שתיתי כמה בירות ועשיתי בלילה עוד כמה דברים שאני לא יכול לספר עליהם.
רוקנרול
אני כל היום בראיונות בטלוויזיה וברדיו.
גיוון
בבוקר שאחרי השחרור שלי נסעתי לתכנית הבוקר של ערוץ 2 היינו שם אני ואביב (סביון) עשינו צחוקים ועניינים. אחרי זה עוד כמה ראיונות אצל ניב רסקין בגלי צה"ל וצחוקים ודאחקות בדידי הררי.
סוציאליזם
רציתי שיתנו לי, בתור סלב, את האייפון בחינם.
אכזבה
אבל לא רצו לתת לי.
הגשר על הנהר קוואי
שם ישנתי על הרצפה 15 יום (כחלק מהמשימה), היו שירותים מסריחים בחוץ עם חור ברצפה, התקלחתי חמש דקות, לא אכלתי כמעט כלום, לא היה מה לאכול.
שואוביז
זה נשמע כאילו הייתי בכלא, אבל בתכלס זה כלא.
אנה פרנק
אמרו לי שעכשיו אסור לי להביא לאף אחד סיגריה, זאת המשימה שלי. גם בזה הצלחתי להערים על כל המצלמות והגנבתי סיגריות לשני דיירים, לאלירז וסער, והם (הפקת התכנית) לא ידעו על זה. עכשיו הם יודעים.
ליאונרדו דה-קפריו
עומדים לעשות עליי עכשיו תכנית על נחירות בערוץ 10.
יעוד
בשביל זה רציתי להצטרף – פרסום וכסף. לבוא למסיבה של הברנז'ה ולקבל על זה כסף, לשתות וליהנות, ושייתנו לך 1,500-2,000 שקל בסוף רק על זה שהיית שם שעה.
גלגל"צ
הלכתי אתמול בתל אביב וכולם עצרו את המכוניות ברחוב.
הלוסינציה
כולם רוצים להצטלם איתי, אין אחד שלא, אין אחד, אפילו דוסים. כולם אוהבים אותי.
פמיניזם
היא קלילה כזאת, חצי גבר. אם היה לה נאד היא היתה תוקעת מול כולם, לא כמו אלין.
בעיה
כל מי שרוצה אי פעם לקדם את החיים שלו, להשכיל וללמוד להעריך את מה שיש לו, ולו הדבר הקטן הזה של לשבת בשירותים בשקט או לדחוף את האצבע לאף ולהוציא חתיכה, צריך להיכנס לאח הגדול, אתה לא יכול לעשות את הדברים האלה בתוכנית.
בעיה (2)
היו לי גושים כאלו שלא יכולתי לנשום מהאף, באתי להכניס את האצבע פתאום באה מצלמה ככה בדיוק עליי. הייתי צריך להסתיר את עצמי כדי לנקות את האף, ואחרי זה היה קשה להסתיר את הלכלוך.
("התגעגעתי לחיים הטובים", זמן חדרה, 25.12.2009)
כתיבת תגובה