נמרודי הזהיר. נו, אם נמרודי הזהיר זה בטח רציני.
נמרודי הזהיר, כך נכתב בטוש, ש"ישראל היום" עלול לגרום לסגירת "מעריב" ב-2010 והטוקבקיסטים של הטוש מיהרו לציין שאם "מעריב" ייסגר בשנת 2010 זה לא יהיה בגלל "ישראל היום"; זה יהיה בגלל הניהול המחפיר של "מעריב" שנמשך שנים ארוכות והצליח בשורה של החלטות מחרידות, לדרדר את העיתון למקום שממנו לא נראה שהוא יוכל להתאושש. "ישראל היום" הוא במקרה הטוב המסמר האחרון בארון הקבורה של "מעריב" אבל הפגר נכנס לתוך הארון זמן רב לפני כן.
מצד שני, זה לא שאני מאושר מהתופעה שנקראת "ישראל היום" (ובכך חיסלתי את האפשרות שיום אחד אכתוב בו. הממממ, אז איפה הייתי). "ישראל היום" הוא עיתון בעל הטיה פוליטית ברורה ובוטה, עיתון שלא פעם התחושה שהוא מכוון לציון "מספיק": אתה מקבל עיתון בחינם, עד הבית (לא אני. הם לא מגיעים עד פרדס-חנה) והוא בדיוק מספיק לך לכמה דקות שיש לך לפני שאתה יוצא לעבודה. יש בו טקסטים קצרים, כמה פרשנויות, אתה מתעדכן במתרחש ויאללה, החוצה.
כאשר האלטרנטיבה היא "מעריב", אין פלא שרבים מעדיפים את "ישראל היום", שלא לדבר על זה שבעבור "מעריב" משלמים כסף והציון שהוא מקבל, ובכן, אומר זאת כך: "ובכן".
אבל החלק המעניין, לדעתי, קשור להצעת החוק שכל מטרתה היא לחסום את שלדון אדלסון מלהחזיק ב"ישראל היום" כיוון שאינו מתגורר בישראל. מעבר לעובדה שזה חוק מופרך ברמות – וחנוך מרמרי, כרגיל, מסביר היטב מדוע – הוא מציג חתיכת דילמה לנבחרים שלנו.
מצד אחד, מי שתומך בחוק נראה כמו טמבל, וגרוע מכך, נראה כמו לקקן של שני העיתונים הגדולים (בניגוד לדניאל בן סימון אני לא רואה איום אמיתי על "הארץ"). מצד שני, מי שמתנגד לחוק הוא ליכודניק (שזה סוג אחר של טמבל) או כזה שיש לו משאלת מוות תקשורתית – כיוון שכעת "מעריב" ו"ידיעות אחרונות" יכנסו באמ-אמא שלו על זה שהוא לא תומך בחוק שנועד להגן עליהם. כן, החוק נועד להגן על "מעריב" אבל בטווח הארוך גם על "ידיעות אחרונות". אפילו "ידיעות אחרונות" החזק והיציב לכאורה, יתקשה להתמודד עם מיליארדר שאין לו בעיה לשפוך מיליונים על מוצר שהוא נותן בחינם ושכל תפקידו בחיים הוא להיות "מספיק".
אל תזלזלו ב"מספיק". "מספיק" זה בדיוק מה שאנשים מחפשים כאשר הם לא ממש רוצים לשלם על מוצר – במקרה הזה עיתון – שעד עכשיו הם שילמו בעדו כסף.
הבעיה היא שבסיפור הזה אין "טובים" ו"רעים". יש רק אינטרסים עסקיים ופוליטיים. "מעריב" הוא עיתון שגורלו, כך נדמה לי, נגזר לפני הרבה שנים. "ישראל היום" הוא שחקן שאינו משחק על פי כללי השוק פשוט כיוון שלבעל-הבית יש מספיק כסף כדי לקנות את השוק ו"ידיעות אחרונות", ובכן "ידיעות אחרונות" הוא 'העיתון של המדינה' כל כך הרבה זמן שאולי לא יזיק שמישהו יתן לו בעיטה קלה לכיוון האשכים. השאלה מה יקרה אחרי הבעיטה.
האם אנחנו רוצים לחיות במדינה שהעיתון המרכזי בו הוא "ישראל היום"? המממ שאלה מעניינת.
כתיבת תגובה