יש לי בעיה. זו בעיה אישית, אני לא גאה בה, אבל אני מודה בקיומה. אני מתעב את הפרויקטים העיתונאים (אם אפשר לכנות אותם כך) שעוסקים בדירוגים. אין מילה אחרת: מתעב.
לפני ארבע שנים ויום, הקדשתי את אחד הפוסטים הראשונים בגלוב לרשימת 100 המשפיעים של הטוש. הטקסט הראשון שלי שהתפרסם לפני כשנה וחצי ב"עין השביעית" עסק בתאוות הדירוג של הטוש ובמסר שהתאווה הזו משדרת לקוראים. לכל הרוחות, רק לפני עשרה ימים עסקתי בדיוק בעניין הזה.
כעת, לפני ראש השנה, עסוקים כל אמצעי התקשורת, כמעט ללא יוצא מהכלל, בדירוג של משהו.
הערב לדוגמה, נראית הכותרת הראשית באתר הטוש כך:
ראש הממשלה הוא המשפיע ביותר על כלכלת ישראל? אני בשוק! מעניין מה קדם למה: ראש הממשלה נבחר לאיש המשפיע ביותר על כלכלת ישראל ואז החליט לנאום באירוע 100 המשפיעים של הטוש או שמא נתניהו הודיע שיסכים לנאום באירוע הטוש ואז הוא נבחר לאיש המשפיע ביותר על כלכלת ישראל.
ב-Ynet החליטו שדבריו של נתניהו חשובים אבל לא אתר רציני כמו Ynet יזכיר את השם המפורש "TheMarker". כך, נמצא לו הפתרון המקורי הבא:
מסתבר שיש כנס שנקרא "מאה המשפיעים על הכלכלה" ושם נתניהו מדבר. לא ברור של מי הכנס. הוא פשוט המממ מתקיים. איכשהו. נתניהו במקרה מדבר שם. זו פשוט היצטרפות מקרים. כמה עלוב.
מי שחושב שהעיתונים האחרים ישאירו את הזירה לטוש, כמובן טועה. באתר "גלובס", בו לא מזכירים מילה מנאום נתניהו (ובכך שוברים את שיא העליבות של Ynet), מיהרו לקדם את מגזין "ליידי גלובס" בו נבחרו 50 הנשים המשפיעות ביותר.
לא ברור על מה הן משפיעות ביותר, אבל זה לא באמת חשוב. מה שחשוב שגם ל"גלובס" יש אייטם על רשימה מדורגת.
אם גם לטוש יש רשימה וגם ל"גלובס" יש רשימה, "כלכליסט" לא ישאר מאחור. בבקשה:
פה כבר לא מדובר על "אנשים משפיעים" או "נשים משפיעות" מדובר ב"כלכליסט השנה", שזו מין דרך מעוותת לעשות פטישיזציה של שם העיתון על חשבון האנשים בהם הוא בוחר. אח שלי, אתה לא בנאדם. אתה כלכליסט. 'צטער.
אחרי שהטוש לקחו את מאה המשפיעים, "גלובס" את 50 המשפיעות, "כלכליסט" את הכלכליסטים, מה נשאר ל"מעריב"? שום דבר לא נשאר ל"מעריב". מסכן. אל חשש:
ב"מעריב" הולכים על כל הקופה. הם כבר יראו לכל שאר העיתונים הדרדקים. פה לא הולכים שנה-שנה. כש"מעריב" עושים משהו הם יורדים על עשור שלם.
**
הדירוגים האלו מעוררים בי תחושת קבס ובחילה. אני יודע שמדובר בכלי שיווקי לעיתון, אני יודע שזה צו השעה, ושכולם עושים את זה וכל הג'ז הזה. ועדיין, אם מחפשים סימן מובהק לתהליך ההתבהמות שעובר על העיתונות הישראלית, הרי שניתן למצוא אותו בפרויקטי הדירוגים האלו בהם מדרגים אנשים כאילו היו בקר, כאילו היו פרי הרבעה שמודדים את אשכיהם רגע לפני שמוכרים אותם.
כתיבת תגובה