בחודש האחרון הבטתי מהצד בשעה שהטוויטרספירה הישראלית התבוססה בתוך איזה ויכוח הזוי, בו לקחו חלק אנשים הזויים, אודות שיטות שיווק במדיה החברתית ובעיקר בטוויטר. הנה נושא מעניין למחקר: "מה יש בטוויטר שמוציא מהחורים שרלטנים הזויים במיוחד?". מאיפה הם באים האנשים האלו. לא, באמת. מאיפה?
בטור האחרון שלי ב"מעריב" כתבתי, בין השאר, על החברה האוסטרלית הזו שמציעה להשיג לכם עשרות אלפי עוקבים בטענה שמכל אדם שעוקב אחריכם אפשר להוציא עשרה סנט. אין לי שום דבר נגד החברה הזאת. אחרי הכל גם נוכלים צריכים להתפרנס ממשהו. אני רק שואל את עצמי מי הם האנשים שנופלים בפח של האנשים האלו? לדעתי אלו אותם אנשים שמפסידים את כל הכסף שלהם בתרמית הניגרית.
למעשה, בהזדמנות זו, אני מבקש לרשום מושג חדש: "התרמית הטוויטגרית".
התרמית הטוויטגרית היא תרמית במסגרתה אנשים מכובדים (לכאורה) טוענים שהם פיצחו את השיטה ולכן הם יודעים איך לעשות כסף קל ומהיר מטוויטר. הם רק מבקשים עמלה קטנה, זה הכל.
לפעמים לסקר את התחום הזה של המדיה החברתית מרגיש כמו טקסט שהתפרסם ב-The Onion.
כתיבת תגובה