[התנצלותי מראש על הפניה לטקסטים של עצמי]
תחת ההשפעה של הרצח המתועב בתל-אביב, כתבתי ב"עין השביעית" טקסט על הערוץ הראשון שלא טרח לעצור לרגע את שידוריו אתמול בלילה כדי לשדר איכשהו, משהו ממה שהתרחש באותן השעות בתל-אביב. עם כל הזעם המוצדק על הערוץ הזה, שתקציבו עומד על 350 מיליון שקל בשנה, הבנתי שהוא אינו זקוק לכעס שלי, הוא בעיקר זקוק לרחמים. רחמים על גוויה מפרפרת, שמתה מוות קליני מזה זמן רב ושלאף אחד אין את האומץ לנתק אותה מהמכשירים. שמישהו יגאל את הערוץ הראשון מייסוריו. מגיע לנו שידור ציבורי אמיתי.
תגובת אורי לוי מהערוץ הראשון מכובדת וכנה ככל שתהיה, מחזקת את מה שכתבתי: "העסק נטוש". בדיוק.
זמן קצר קודם לכן עלה טקסט אחר שלי ב"עין השביעית" אודות השחזור שנעשה ברשת NBC לקליפ החתונה הנפלא שכבש את יוטיוב בסערה. קשה לי להאמין שלא צפיתם בו, אבל אם במקרה החמצתם, הנה הוא:
השחזור של רשת NBC לקליפ הטריד אותי במשך כמה ימים. לא הבנתי מדוע היה דחוף לעורכי התוכנית להציב חלון ליד חלון (בצד ימין את הקליפ המקורי ובצד שמאל את השחזור שנעשה בשידור חי בתוכנית הבוקר של הערוץ) ומה המסר שהם מנסים להעביר. אחרי כמה ימי מחשבה, אני חושב שפיצחתי את החידה.
הפניה אחרונה היא לטקסט של ד"ר תמר עילם גינדין שהתרשמה מפרויקט המילים היפות בגלוב והחליטה לפרסם אצלה אטימולוגיות של חלק מהמילים. בפוסט הראשון בסדרה היא נותנת הקדמה לפרויקט שלה וכמי שקרא את הפרק הראשון בניתוח המילים, אני מציע לכם לעקוב אחרי הפרויקט שלה; הוא מקסים ומאיר עיניים.
כתיבת תגובה