"סיפור המדבקה" העסיק אותי ואת שאר חבריי ל"עין השביעית" מאז תחילת השבוע (וזה רק אחד ההסברים שלא היו כאן פוסטים באחרונה). "העין" הקדיש לעניין שלושה טקסטים (האחד של נועם, השני של יקי והשלישי שלי) ואנחנו עדיין מדברים וחושבים על הנושא בקבוצת הדיון הפנימית של כותבי האתר.
גם העיתונים ממשיכים לדון בנושא, לחפור פנימה, לגלות מה בדיוק קרה שם. מצד אחד החשיפות מרשימות וגילוי רודף גילוי. מי שחושב שהעיתונים יניחו לנושא הזה לא יודע כיצד מתנהג עיתון שמרגיש שפגעו לו במוניטין: הוא ירדוף את האנשים האלו עד אשר יתברר בדיוק מה קרה שם. אם בדרך הוא גם יתלה אותם בכיכר העיר, מה טוב. מצד שני, אסור לשכוח, שלמרות שנראה שיש נוכלים בסיפור הזה, יש גם פלופ ענק של העיתונים עצמם. של כל העיתונים.
מבין העיתונים הגדולים, יש רק שניים שלא פרסמו את הסיפור בגדול. האחד הוא "ידיעות אחרונות" שנראה שפשוט פספס אותו אבל אני קורא אצל ולווט ש"הלם אדיר היה במערכת על החמצת הסיפור" (ההלם לא היה על כך שהכתב שלא העביר את הסיפור הציל את העיתון מפאדיחה איומה אלא מכך שהכתב לא העביר את סיפור הרכישה). העיתון השני הוא "גלובס" שלמרות שלא פרסם את הסיפור בעיתון, הוא פרסם את הידיעה (ולאחר מכן מחק אותה) באתר האינטרנט שלו, כמו כל שאר האתרים של העיתונות הכלכלית.
מכיוון שהסיפור הגיע ראשון למרקר, החליטו ב"גלובס" לנצל את ההזדמנות ולהשתמש בסיפור כקרדום לחפור בו בתחת של הטוש. התוצאה לא אחרה לבוא: מלחמת עיתונים מכוערת במיוחד.
הבוקר אני רואה אצל ולווט צילום מסך של מודעת פרסומת שהתפרסמה ב"גלובס" ובה נכתב על פני עמוד שלם: "קשה יותר לייצר עיתונאות מקצועית". בכותרת המשנה נכתב: "פרשת המדבקות לזיהוי מוקדם של התקף לב הציבה את גלובס כעיתון הכלכלי היחיד שלא התפתה לסקופ אלא בדק בציציות, הטיל ספקות ושמר על עבודה עיתונאית מקצועית ועל חובתו לספק אמת לקוראיו".
תחושת קבס עולה בגרוני.
"גלובס" לא פרסם את הסיפור לא מכיוון שהוא מקצועי יותר (הוא לא), לא מכיוון שהוא לא התפתה לסקופ (הוא כן) אלא מכיוון שהידיעה הגיעה בשעה מאוחרת, כאשר העיתון נסגר. לכן ל"גלובס" היו 24 שעות נוספות לבדוק את הסיפור במהלכן הוא החל להעלות שאלות ותהיות אודותיו (ועל כך כל הכבוד לו). הניסיון לטעון ש"גלובס" לא פרסם את הסיפור בשל מקצועיותו או בשל חובתו לספק אמת לקוראיו היא לא פחות ממגוחכת.
סט הערכים המקצועי של "גלובס" אינו נעלה יותר, מקצועי יותר, רציני יותר או טוב יותר מזה של הטוש וכל ניסיון לטעון אחרת הוא פשוט בדיחה עצובה שלא לומר הטעייה מכוערת. "גלובס" ניצל מהסיפור הזה בעור שיניו בשל שעת הסגירה שלו ולא משום סיבה אחרת. היתה לו מוטיבציה לבדוק את הסיפור לעומק בדיוק מכיוון שהוא החמיץ אותו ולא משום סיבה אחרת.
מה ש"גלובס" עושה הוא להעלות את רמת גועל הנפש מהעיתונות הכלכלית שגם כך נמצאת בשיאה בימים אלו. קשה לי להאמין שיש אדם אחד שקונה את הלוקש ש"גלובס" מנסה להאכיל אותו ואם יש אדם כזה הרי שהוא מקבל את מה שמגיע לו: את "גלובס", כל ערב.
כתיבת תגובה