באמצע השבוע שעבר צפיתי באייטם בחדשות ערוץ 10 ולרגע הייתי צריך לצבוט את עצמי כדי להיות משוכנע שאני לא חולם. ברצינות, חשבו על כך לרגע. האם לא יכול להיות שאייטם כזה הוא סוג של הזייה, חלום משונה במיוחד?
אחרי שהבנתי שאני לא חולם, הגעתי למסקנה שאירן זה כאן. אנחנו יכולים לספר לעצמנו אינסוף סיפורים על היותנו מדינה מערבית, דמוקרטית מתקדמת, להדגיש את ההישגים הטכנולוגיים והמדעיים האדירים שרשמה ישראל ב-60 וקצת שנותיה, לקחת מבקרים למכון ויצמן ולהתגאות בטפטפות הישראליות שמפריחות מדבריות ברחבי העולם.
אנחנו משקרים לעצמנו. כל מה שבזוי ודוחה בעינינו במדינות הכי ירודות ומפגרות, חי וקיים גם כאן, בצורה שורשית, באופן פומבי, בריש גלי.
ככל שאני חושב על זה אני מבין שכאשר אני אומר "אירן זה כאן", אני עושה עוול לאירנים. הם לפחות מאמינים באל אחד. הסגידה וההערצה לאיפרגן של האליטה העסקית, הפוליטית והכלכלית בישראל היא עבודה זרה, עבודת אלילים דלוחה, פגאניות מנוונת בלב ליבה של "המדינה היהודית הנאורה".
עוד על כך בטקסט שלי שהתפרסם הבוקר ב"עין השביעית".
כתיבת תגובה