עודד חרמוני וגליה ימיני, שניהם חברים טובים וקולגות מהטוש, ערכו ראיון עם דן לואין המוצג כ"איש שאחראי במיקרוסופט על הדור הבא של השותפים – חברות הסטארט-אפ". קראתי היטב את הכתבה ואת תיבת הפרשנות של גליה ויש לי כמה הערות, ברשותכם (או בלי).
1. "מלחמת ההישרדות של חברת מיקרוסופט" – זו כותרת הגג של הראיון. גם בפסקה הראשונה של הכתבה מוזכר העניין: "כשענק כמו מיקרוסופט מנסה כיום לשרוד במלחמה בלתי פוסקת בכמה חזיתות – מול סוני, סאן, אורקל וכמובן גוגל (…)". מתמיה. עם כל הכבוד לניסיון לייצר דרמה, מיקרוסופט עדיין לא נמצאת במלחמת הישרדות. מיקרוסופט נמצאת במאבק עסקי קשה שלעתים נראה שהיא מפסידה בו, אבל לקרוא לחברה שמרוויחה מיליארדי דולרים ברבעון "חברה שנמצאת במלחמת הישרדות" זה קצת-קצת היסחפות.
2. השניים כותבים על לואין כמי ש"היום הוא רואה בחברת הענק את מה שאחרים מתקשים לראות בה – מובילה של מהפכת מידע". מתמיה. האם יש מישהו ש"מתקשה" לראות במיקרוסופט מובילה של מהפכת המידע? שוב, גם במקרה זה היא נמצאת במלחמה על סדר היום ויש לה לא מעט מתחרים אבל קשה לי לראות מי מתקשה לראות במיקרוסופט חברה שנמצאת בקבוצה מצומצמת של חברות שמובילות את מהפכת המידע. האם מהפכת הידע זה רק חיפוש או אולי זה גם כלי תוכנה למשרד? האם יש מישהו שתרם למיחשוב המשרד יותר מאשר מיקרוסופט? אפשר לא לאהוב את התרומה ולא להעריך אותה, אבל קשה להתעלם ממנה.
3. לואין אומר: "למרות הדימוי של מיקרוסופט – אנחנו חברה מאוד ידידותית". פה אין שום דבר מתמיה. אני מצדיע לעודד וגליה שלא כתבו לאחר המשפט הזה: "פחחחח".
4. "שמעת את הביקורת על ההסכם שחתמה ממשלת ישראל עם גייטס? עושה רושם שבישראל התאכזבו מהיקף ההשקעה שלכם בפרויקט ולא ברור מה יוצא לחברות מהשותפות הזו?", הם שואלים אותו והוא עונה:
"שמעתי על הביקורת. אבל הסיפור פה אינו גודל ההשקעה אלא היכולת של מיקרוסופט לסייע לחברות הסטארט-אפ באמצעות הקשרים שלה ולהביא אותן לשוק ולמכירות (…) למרות שאנחנו לא מבטיחים יעדי מכירות, ללא ספק מי שחבר בתוכנית יהנה מהגישה שלנו לכל השותפים ולשוק וזה win win מבחינתנו, מבחינת החברות, מבחינת הקרנות וכמובן מבחינת הממשלה שתיהנה מייצוא גבוה יותר"
מתמיה. האם לא היה win-win יותר מוצלח אם מיקרוסופט היתה מקדישה לפרויקט יותר משקל ארבעים? אלו מסוג המשפטים ששומעים מאנשים שלא רוצים להשקיע כסף. "הכסף פה זה לא הדבר החשוב", הם אומרים.
5. ולבסוף, מוצמדת לכתבה תיבה של גליה שבה היא מסבירה למה גייטס הגיע לכאן לביקור: "כאב הראש של ביל גייטס: קהיליית הקוד הפתוח". זו פעם שניה שגליה כותבת טקסט מעין זה שבו היא מייחסת את הביקור של גייטס לפחד שלו מקהיליית הקוד הפתוח. עם כל הכבוד לקהיליית הקוד הפתוח הישראלית – ויש כבוד – לא זו הסיבה שגייטס הגיע. הוא הגיע כי אחרי כמעט עשור של נדנודים מצד הסניף הישראלי, הוא סוף סוף מצא כמה שעות, הוא הגיע כיוון שהבין שיש גבול כמה הוא יכול להתעלם מישראל שהרי בסופו של יום יש לו פה לקוחות, הוא הגיע כי זה היה על הדרך למקומות אחרים. קהיליית הקוד הפתוח היא לא כזו גדולה בישראל (סלח לי אורי) ולא כזו משמעותית שגייטס יעלה על מטוס מסיאטל רק כדי להיכנס לקרב בלימה נגדה. סליחה, קרב הישרדות.
כתיבת תגובה