פסח עכשיו. אין הרבה חדשות. ככה זה. מי שמייצר את החדשות נמצא בחופשה. צריך להמציא אייטמים. למלא עמודים. גם בטלוויזיה זה נכון. יש מהדורה להכין ואי אפשר לשדר רק פרסומות. אז מרימים אייטמים מופרכים לחלוטין.
אתמול למשל, שודרה כתבה ארוכה ומשמימה בחדשות ערוץ 2 העוסקת בשאלה האם ברק אובמה השתחווה או לא השתחווה בפני מלך סעודיה כאשר לחץ את ידו. תודו שזו סוגיה נורא חשובה. היא ככל הנראה גם מעסיקה את האמריקאים. גם שם יש חופשה, כפי שציינה יונית לוי בסוף האייטם.
מיד אחר כך שודרה כתבה שזכתה לפרומו מרשים מיונית שהסבירה שהכתבה הבאה מיועדת "לא רק לחובבי הגאדג'טים אלא לכל מי שיש לו טלפון סלולרי":
שורה של מכשירים מתקדמים בדרך לשוק בישראל. ליאור פרדימן שלנו שם עליהם יד לפני כולם (!) השווה ביניהם והנה המסקנות
אז בואו תראו.
סיקור עולם הטכנולוגיה באמצעי התקשורת האלקטרוניים הפך בשנים האחרונות לסוג של חלטורה. אין כתבים שמתמחים בתחום והתוצאות בהתאם. זה מביך, זה מביש וזה מרגיז. בעבר כתבתי על מקרה שבו סיקור טכנולוגיה בחדשות ערוץ 10 הפך לסוג של תוכן שיווקי. אני לא חושב שמישהו שלשל מעטפה לכיסו של מישהו – זו סתם עצלנות עיתונאית שגרמה לכך שכתבה על מיקרוסופט הפכה לקליפ פרסומי שמיקרוסופט יכולים לשדר בשקט בכנס הבא שלהם.
אבל המקרה הנוכחי כבר גובל בחוסר יושר עיתונאי. אחת משתיים: או שיונית לא ראתה את הכתבה ולכן סברה בטעות שמדובר בהשוואה בין המכשירים (והנה המסקנות) או שהיא ידעה שמדובר בתוצר עיתונאי מגוחך והחליטה לנסות ולכסות על הבושה. ובכן, היא לא הצליחה.
כדי להשוות (!) בין המכשירים כינסו "חבר שופטים כחול לבן" שמורכב מרמי ורד, קומיקאי חובב גאדג'טים ו"מנכ"לית בהייטק", הדס גרשנובל, שהיא מנכ"לית קוויקסופט (שהיא יותר חברת שיווק מאשר חברת הייטק אבל מה זה משנה – היא עושה משהו עם מחשבים). מעבר לבחירה האינפנטילית ב"חבר השופטים", שמלמדת יותר על הבוחרים מאשר על השופטים, השניים לא אמרו שום דבר. התרומה של גרשנובל, כפי שבאה לידי ביטוי בכתבה ששודרה, היתה המשפט "אני כל הזמן קוראת אימיילים, כל הזמן עונה לאימיילים, כל הזמן עובדת!". כפיים לשופטת. גם התרומה של ורד ל"השוואה" היתה יוצאת דופן כאשר אבחן שכיום הטלפונים הסלולריים מגיעים עם מסך גדול וללא מקלדת. בראבו! הביטוי "לעשות צחוק מהעבודה" מעולם לא היה מתאים יותר.
אין לי חצי תלונה לורד או לגרשנובל חוץ מלחוסר יכולתם לומר: "מצטערים, אנחנו לא הקופים שלכם", כאשר מזמינים אותם לאייטם מקושקש מהסוג הזה.
ההשוואה בין הסלולריים התבטאה בכך שפרידמן סיפק מפרט טכני דל במיוחד: כמה זיכרון יש למכשיר, כמה מגה-פיסקל יש למצלמות ומה גודל המסך. אלו אולי התכונות הכי בנאליות, שלא לומר הכי פחות חשובות, כאשר באים לבדוק טלפון סלולרי. שלא לדבר על זה שאין שום מסקנה! אפילו לא אחת, אפילו לא רבע מסקנה. הוצגו ארבעה מכשירים ובסוף האייטם נשאר הצופה עם שום דבר בריבוע, עם כלום, עם אייטם שכל כולו מסתכם בזלזול מוחלט באינטיליגנציה של הצופה. האייטם וההקדמה לו אומרים לצופה: "שמע, אתה מטומטם! אנחנו יודעים שאתה מטומטם, אנחנו נתייחס אליך כמו אל מטומטם, כי אתה מטומטם, זה מה שאתה! חתיכת מטומטם אחד".
אבל עזבו שטויות: פסח עכשיו, וצריך למלא את המסך איכשהו.
אגב, לא לחינם המשכתי את ההקלטה עוד כמה שניות. האייטם שבא מיד אחרי החלטורה הזו היה אייטם על יפה ירקוני. ירקוני בת ה-83, אינה בשיאה וככל הנראה חלה הדרדרות במצבה הבריאותי. בערוץ 24 שידרו משדר מחווה לזמרת (לא ברור למה) ובחדשות ערוץ 2 החליטו שזה שווה אייטם. אורן אהרוני נבר בארכיון, הביא תמונות של ירקוני בצעירותה, ראיין כמה אנשים והרים כתבה.
זמן הכתבה על הסלולריים: 2 דקות ועשר שניות.
זמן הכתבה על יפה ירקוני: 3 דקות ושלושים שניות.
אני לא ארמוז שהסיבה היחידה שירקוני זכתה לאזכור כה נרחב במהדורת החדשות נובע מהרצון של "קשת", הבעלים החדשים של ערוץ 24 ואחת מבעלות המניות של חברת החדשות, לדחוף את ערוץ 24, שהפך לפלטפורמה פרסומית עבור "קשת" עצמה, גם בחדשות ערוץ 2. לא, אני לא ארמוז כזה דבר.
כתיבת תגובה