בשנת 2001 התפוצצה פרשת "אדובי" ואליס בארץ הפלאות. מי שרכש את הספר הדיגיטלי של "אליס" נדרש לאשר שהוא קרא את "רישיון השימוש" בספר וברישיון השימוש נכתב כי על הרוכש נאסר לקרוא את הספר בקול רם (read aloud). כאשר הדבר התפרסם התעוררה מהומה. כיצד יתכן שקריאה בקול רם היא פגיעה בזכויות היוצרים, הקניין או כל זכות אחרת של מישהו. "אדובי" מיהרה להסביר שאין הכוונה שמישהו יקרא את הספר בקול רם אלא לכך שאין להשתמש בפונקציה read aloud, המבוססת על טכנולוגיית Text to Speech, שקיימת במוצר "אקרובט" של "אדובי", ומאפשרת לתוכנה להקריא את הטקסט. רגע, אבל למה בעצם זה אסור? למה?
סוגיית הקראת הספרים עושה בימים אלו קמבק ענק. יהונתן קלינגר הפנה את תשומת ליבי למאבק שמנהלת גילדת הסופרים בחברת אמזון שהשיקה את "קינדל 2", הדור החדש של גאדג'ט הספרים שלה. אחד השיפורים בקינדל 2 מאפשר להקריא את הטקסט שמוצג על המסך באמצעות טכנולוגיית Text to Speech. מזכיר לכם משהו?
גילדת הספרים עמדה על כך שתכונה זו פוגעת בזכויותיה. היא דרשה לנטרל את היכולת הזו או לכל הפחות לדרוש עליה תשלום נוסף. מדוע? מכיוון שלטענת הגילדה, היא פוגעת בזכויות היוצרים של הסופרים כי זו יצירה הנגזרת מהיצירה המקורית וממילא היא פוגעת בהכנסות חברי הגילדה ממכירת ספרי אודיו, ספרים בהם משתמשים עיוורים, ילדים או אנשים שתקועים בפקקים (ורוצים להאזין לסיפור).
רגע. כאשר אני קונה ספר ומטעין אותו לקינדל 2 אני קונה אותו כדי לקרוא אותו לא כדי להאזין לו וגם אם אני אאזין לו, סביר להניח שלא אאזין לכל הספר מכיוון שמדובר בטכנולוגיה בסיסית למדי שאינה מתקרבת ליכולת של בן אנוש להקריא סיפור עם כל ההטעמות, הרגשות והטונים המשתנים – זו פאקינג הקראה של מכונה! אף אחד לא יקנה ספר ויטעין אותו לקינדל 2 כדי להאזין לו, אז מה העניין? העניין הוא, כפי שמסביר פול איקן, העומד בראש הגידלה, שיש את הפוטנציאל שאנשים יעשו את זה, שלא לדבר על כך שעלול להתפתח שוק (שימו לב לטיעון הבא) במסגרתו אנשים יקליטו את קינדל מקריא את הספר ואז ימכרו את התוצאה כספר אודיו!! משום כך, דורשת הגילדה לבטל את התכונה או לגבות עליה סכום כסף נוסף במידה והיא פתוחה.
איקן מודה שהוא לא ניסה להאזין לקינדל מקריא ספר שלם. הוא מודה שהוא לא יודע אם יש אדם אחד בעולם שירצה להאזין כך לספר אבל זה לא משנה לו. בעיניו הטכנולוגיה החדשה מאיימת על מודל עסקי ישן (מכירת ספרי אודיו) ואין כל סיבה שהוא ייכנע סתם כך. אחרי הכל, גם תעשיות המוזיקה, הסרטים, הטלפוניה, העיתונות, הטלוויזיה – כל אלו נפגעו בשנים האחרונות מטכנולוגיות חדשות, גם הן יצאו למאבק וגם הן… המממממ.
האם הטיעון מגוחך? כן. חסר כל היגיון? כן. חסר כל סיכוי? בהחלט כן. אז מה אמזון עשתה? נכנעה כמובן.
Kindle 2's experimental text-to-speech feature is legal: no copy is made, no derivative work is created, and no performance is being given. Furthermore, we ourselves are a major participant in the professionally narrated audiobooks business through our subsidiaries Audible and Brilliance. We believe text-to-speech will introduce new customers to the convenience of listening to books and thereby grow the professionally narrated audiobooks business
Nevertheless, we strongly believe many rights-holders will be more comfortable with the text-to-speech feature if they are in the driver's seat
Therefore, we are modifying our systems so that rightsholders can decide on a title by title basis whether they want text-to-speech enabled or disabled for any particular title
כאשר מדברים על כך שחוקי זכויות היוצרים יצאו מכלל שליטה, כאשר מדברים על הטירוף של בעלי הזכויות להשיג שליטה מוחלטת על היצירה שלהם, מדברים על זה, על זה בדיוק. חוקי זכויות היוצרים מעולם לא תוכננו כך שלבעלי זכויות היוצרים תהיה שליטה מוחלטת ביצירה שלהם. הטענה שיש צורך למכור ברישיון נפרד את היכולת של המכונה להקריא בקול רם את הטקסט שקניתי, היא טענה דרקונית שתעשה רק דבר אחד: תגרום ליותר ויותר אנשים "לגנוב" את תעשיית הספרים.
הכניעה של אמזון היא כניעה מבישה, הדרישה של הגילדה היא דרישה מטופשת וחוקי זכויות היוצרים מחסלים בשנים האחרונות כל זכר לתרבות האמריקאית, פשוט יורים לה בראש.
איתרע מזלנו ואנו חיים בתקופה המאפשרת לנו לחזות בשקיעתה של רומי. אולי טוב שכך, אולי הגיע זמנה.
כתיבת תגובה