בשנים האחרונות אני עושה לעצמי מנהג כאשר אני טס לחו"ל: למצוא את חנות הספרים הגדולה ביותר במקום שאליו אני נוסע, להיכנס אליה ולבלות בה כמה שעות טובות. גם בלונדון עשיתי את זה ולמרבה השמחה שלוש מחנויות הספרים הגדולות בעיר נמצאות האחת ליד השניה לא רחוק מרחוב אוקספורד. אחת מהן היא Foyles.
החנות הזו עצומה ויש לה משהו כמו ארבע או חמש קומות. בקומה הראשונה, שמעל לקומת הקרקע, יש אזור ענק, ואני מדבר על ממש ענק, של ספרי מחשבים. המדובר בספרים מקצועיים על שפות תכנות, תוכנות גראפיות, מערכות הפעלה וחדר שלם מלא בארונות העמוסים מלמעלה עד למטה הקשורים למערכות ותוכנות של מיקרוסופט.
כל מי שביקר באחרונה בחנות ספרים בישראל וחיפש ספרי מחשבים מבין מיד את ההקשר. תעשיית ספרי המחשבים בעברית הושמדה לחלוטין, כמעט ונמחקה. בעבר פעלו בישראל שלוש הוצאות ספרים שעיקר התמחותן היה ספרי מחשבים: אופוס, פוקוס והוד-עמי (בראשונה עבדתי תקופת מה ובה פרסמתי את הספר הראשון שלי "מי מפחד ממחשבים?"). ככל הידוע לי, "אופוס" כבר לא מוציאה ספרי מחשבים וגם הוצאות ספרים אחרות כמעט ולא מוציאות לאור ספרים חדשים הקשורים במחשבים ואם הן מוציאות, מדובר בעניין נדיר למדי.
מלכתחילה הקהל שצרך ספרי מחשבים בישראל היה מצומצם אבל נראה שחדירת האינטרנט והעובדה שרבים כל כך בישראל שולטים בשפה האנגלית, גרמה לקהל לחוש שממילא הוא יכול לקבל את כל המידע ברשת, ובחינם, ואין צורך בספרי מחשבים, שלא פעם עלותם עצומה.
אז אולי אין לתעשייה הזו הצדקה בישראל ובשפה העברית ועדיין, אני מתקשה שלא לחוש עצב נוכח העובדה שהסוגה הזו, פוף, כמעט ונעלמה.
כתיבת תגובה