תמימות דעים: לאף אחד אין מושג

קטגוריות: ,

אין כמו לפתוח את השנה החדשה עם ידיעות סותרות באמצעי התקשורת סביב השאלה מה יוביל להפסקת אש. בלמהנט פוסקים באופן חד-משמעי ובכותרת: "שחרור גלעד שליט לא יוצב כתנאי להפסקת אש". בידיעה עצמה נכתב כי:

ישראל דורשת בין היתר הקמת מנגנון יעיל של פיקוח בינלאומי לאכיפת ההסכמות, אך לא תדרוש את שחרורו של גלעד שליט כתנאי. בכירים בירושלים מבהירים כי ודאי שראש הממשלה יברך על החזרת שליט לביתו וכי שחרור שליט מהווה חלק בלתי נפרד מכל דיון פנימי, או בינלאומי, שמנהלת ישראל בעניין מבצע "עופרת יצוקה".

איזה מזל שראש הממשלה יברך. אני הייתי בטוח שהוא יתעצבן אבל לא! הוא יברך!!

ומה אומרים ב-NRG? ההפך כמובן. בכותרת נטען: "המטבחון בדעה אחת: שליט ישולב ברגיעה". בידיעה עצמה נכתב כי:

נראה כי ישנה תמימות דעים בקרב קברניטי מבצע עופרת יצוקה, ראש הממשלה, אהוד אולמרט, שרת החוץ, ציפי לבני, ושר הביטחון, אהוד ברק, כי בתוך כל מסגרת של הפסקת אש עתידית ישולב עניינו של החייל החטוף, גלעד שליט.

נו, אם יש תמימות דעים "הארץ" בטח יסכים או לפחות ייקח צד. המממ, לא ממש. "הארץ" קובע כי: "התנאי הישראלי להפסקת אש: מנגנון פיקוח בינלאומי".

ואני אומר, כולם התבלבלו. התנאי הישראלי להפסקת אש הוא מנגנון פיקוח בינלאומי שיוודא שגלעד שליט יוחזר הביתה כדי שראש הממשלה יוכל לברך בתמימות דעים שהחזרת גלעד שליט לא היה תנאי להפסקת אש.

אני לא יודע מה יותר עצוב: שבזמן לחימה אמצעי התקשורת השונים מדווחים דבר והיפוכו או שהם משקפים את העובדה שלאף אחד אין בעצם מושג ירוק מהו התנאי הישראלי להפסקת אש.

תגובות

9 תגובות על “תמימות דעים: לאף אחד אין מושג”

  1. ודאי שלא התכוונת לכתוב "שהם משקפים את העובדה שלאף אחד אין בעצם מושג ירוק" כי כמו שהראת הם לא מעיזים לכתוב דברים שעלולים להשתמע ככאלו. זה יהיה מאוד מרענן לשמוע/לקרוא כתב שאומר שהוא לא ממש יודע.

  2. גלעד שליט הוא כלי ותירוץ לכל פעולה של ישראל. אם מחר גלעד שליט יחזור לישראל, ובנוסף לזה החמאס יפסיק את האלימות ללא תנאים (נראה לכם בכלל לחשוב על זה?), אז מה ישראל תעשה כשלא רודפים אחריה ?

    ובפחות ציניות, משתמשים בגלעד שליט בתור תירוץ להרבה דברים. נוח לא לשחרר אותו, הוא נהפך למעין אוטופיה. אם אולמרט היה מתמודד שוב על הראשות ממשלה, הוא היה אומר שגלעד שליט הוא חלק מהפסקת האש, אבל ציבורית הוא לא מרוויח מזה, אז מה אכפת לו מעוד בן אדם שנפגע ממנו, הוא רק לא מבין שאחרי שכל הפרשות אתו יסתיימו, אז הוא ישלם את המחיר על דברים שהוא מבצע כרגע.

  3. תולעת ספרים

    יו"ר, נראה לי שאתה משקיע יותר מחשבה בכתיבת פוסטים מאשר שממשלת ישראל משקיע בתכנון מטרות לפעולה. זאת אומרת אם אתה לא מחשיב "כוס אמק בוא נקרע להם את האמאמא שלהם- לא יודע מה זה יעזור אבל לפחות יהיה מה לראות בטלוויזיה" כמטרה.
    לא, באמת בשיא הרצינות- על זה בדיוק דיברתי בפוסט הדה- ז'וו מלפני כמה ימים. כל עוד החברה בישראל תהיה שבויה בשיח של כח ומלחמה כדרך לפתרון בעיות של כח ומלחמה, אין שום דרך לצאת מזה. ההתמקדות בהיבטים הפרקטים בלבד (הם ירו עלינו, אנחנו חייבים להחזיר בשביל הכבוד וההרתעה) מסתיר את העובדה שאין כאן פתרון אמיתי חוץ ממלחמה אין סופית.
    אולי הגיע הזמן שכאנשי שמאל נציע אלטרנטיבה אמיתית לשיח הזה. מיקסרים לכולם, למשל. כתומים כמובן.

  4. מנטפקת גם

    מה שתולעת. בעיקר בעניין המיקסרים הכתומים. בכל פעם שלא מופיע אצלי מיקסר, אני נכנסת לחרדה. בכל פעם שיש בלאגן בעזה, אני נכנסת לדיכאון. אני לא יודעת מה עדיף.

  5. זריעת בלבול, אי-וודאות ופאניקה. ממש הארי פוטר מצד אולמרט.

  6. אל תקח את זה אישית, אדוני היו"ר, אבל אישית כבר מזמן למדתי שעיתונאים הם אנשים שיודעים לכתוב, אבל לא תמיד לקרוא או לשמוע. ישנם כל כך הרבה מקרים בהם עיתונאי כותב גיבוב של שטויות ללא שום אחיזה במציאות, ולא משנה אם הזה ממוחו הקודח, המציא משהו כדי למלא את מכסת המילים, או התרשל בעבודתו העיתונאית בלחץ הדדליין.

    לדוגמא, אני עובד בחברת סטארט-אפ מסוימת, ובכל ידיעה שנוגעת לחברה (ולא משנה באיזה עיתון) קיימים אי דיוקים במקרה הטוב, ועיוותים דמיוניים במקרה הפחות טוב. זה מגיע לרמות מביכות של טענות חוזרות לפיהן החברה משווקת מוצר מסוים (שהיא לא) תחת שם מסוים (שנשקל בעבר ונפסל).

  7. עוד יובל – האם לא יתכן שמישהו הזין את העיתונאי שעליו אתה מדבר בעובדות שגויות? מה האינטרס של העיתונאי להמציא מוצר שאתם לא משווקים? איזה עניין יש לו לקרוא למוצר בשם הלא נכון? האם לא יתכן שמי שדיבר איתו פשוט לא נתן מידע נכון או שהיה לא מספיק ברור? אני לא פוסל רשלנות של העיתונאי על הסף, אני רק אומר שאין עיתונאי שקם בבוקר ואומר לעצמו: "היום אנסה לפרסם כמה שיותר טעויות!".

    (מכאן כמובן אני משליך לפוסט עצמו).

  8. מעניין. מה שאתה כותב הוא שלאף אחד מהעיתונאים אין מושג מהו התנאי הישראלי להפסקת אש.
    יכול להיות שזה בגלל שהממשלה עצמה לא יודעת, אבל יכול להיות גם שהממשלה יודעת, רק שאיכשהו הפעם אין הדלפות לעיתונאים.
    יכול להיות גם שאין תנאים להפסקת אש אולי בגלל שהממשלה החליטה שמבחינתה, היא לא מחפשת הפסקת אש.

    אם החמאס יציעו, נבחן את ההצעה. אבל מה זו השטות הזאת שאנחנו צריכים לנחש ולהסביר להם מה הם צריכים לעשות כדי שנסכים להפסקת אש.

    אני מניח שאם הירי יופסק וגלעד יוחזר וראשי החמאס יתגיירו וגם יפרסמו התנצלות בעמוד הלפני אחרון בידיעות, ישראל תסכים להפסקת אש.
    לגבי תנאים אחרים, שחמאס יציעו קודם. זו בעיה שלהם. בינתיים כל מה ששמעתי מהם זה שהם אולי יהיו מוכנים לשקול הסכמה להפסקת האש שמציעה ישראל, כאילו הם עושים לנו טובה.

    יודע מה, לדעתי התנאי הראשון להפסקת אש (תנאי הכרחי אך לא מספיק) הוא שחמאס יבקשו הפסקת אש.

  9. יובל (7) – לא חקרתי את העניין לעומק, אני מודה. אני נמצא בחברה כחצי שנה, ועל לוח המודעות במטבחון ישנם כמה גזרי עיתונים מהשנה האחרונה מאותו עיתון (ואותו כתב), ובכולם אותה טעות מביכה. אני לא חושב שמישהו מהחברה אי פעם דיבר עם אותו כתב (עניין של מדיניות), ואני יכול רק להניח שאותה טעות השתרבבה לקובץ העובדות שאותו כתב מתחזק על החברה. איש לא טרח לתקן אותו, והוא לא טרח לאשש את אותה עובדה שגויה.

    גם אני לא חושב שעיתונאים מפרסמים שגיאות במכוון, אבל בחלק מהמקרים הדיוק אינו נר לרגליו של הכותב, אם להציע את היופמיזם של השבוע.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

דילוג לתוכן