כבר זמן מה חשבתי לכתוב על הדבר הזה שקרה לי.
לפני כשבועיים פתחתי את קורא הרסס שלי וגיליתי שישנו שאלון חדש באתר "השאלון" של סיני גז. מי שענה עליו היה אלכס טופלר. כאשר נשאל, ענה טופלר שהתמונה שהשפיעה עליו יותר מכל היא "ציידים בשלג" של ברויגל. זו שאלה שבדרך כלל אני מדלג עליה אבל הפעם החלטתי לראות את התמונה. לחצתי על הקישור. האמת, תמונה יפה.
היא כל כך מצאה חן בעיניי שלחצתי על הקישור בויקיפדיה שסיפק מידע על מי שצייר אותה – פיטר ברויגל האב. השם לא אמר לי שום דבר ובכל זאת קראתי קצת את הערך. ברויגל נולד ב-1525 ונפטר צעיר בשנת 1569. בתחתית הערך הופיעו קישורים לשורה של ציורים שלו. לחצתי רק על קישור אחד. זה לא היה הקישור הראשון, ולא האחרון. זה היה הקישור ה-11. לא ברור לי למה לחצתי דווקא עליו. הקישור היה לציור ששמו הוא "הקרב בין הקרנבל והתענית".
(לחצו על הציור כדי לראות גרסה מוגדלת שלו. רק כך אפשר להתרשם ממנו)
רגע אחרי שלחצתי, הבנתי. הציור הזה ליווה אותי כל ילדותי. רפרודוקציה שלו היתה תלויה במטבח אצלנו בבית ואני הייתי מביט בה שעות. שעות. כל חלק בציור הזה הוא סיפור בפני עצמו, כל דמות, כל פינה, עולם ומלואו. אני מכיר אותם בעל-פה.
אני לא מכיר את אלכס טופלר שהחלטתי לקרוא את השאלון שלו, אני לא נוהג ללחוץ על קישורים לתמונות, לא ידעתי מי זה ברויגל ולא ידעתי שציור שלו היה תלוי אצלנו במטבח וממילא לא ידעתי מה השם של הציור ולכן לא ברור לי למה דווקא על הקישור לציור הזה לחצתי. לפעמים אני חושב שהיקום רוצה לומר לי משהו אבל אין לי מושג מה. אולי זה: "תפסיק להתעסק בשטויות – זה בסך הכל צירוף מקרים".
עכשיו אני מחפש מקום שבו אוכל לקנות רפרודוקציה של הציור. כן, אני יודע, יש המון באינטרנט. אני מעדיף לקנות אותו פה, בארץ, לראות אותו לפני שאני קונה.
כתיבת תגובה