אני קורא את הידיעה באייס ובוואלה על המינוי המתקרב של דרור פויר לתפקיד מבקר הטלוויזיה של "ידיעות אחרונות" ונזכר בטקסט של רוגל אלפר ב"מעריב" שכתב על הדרך שבה עיתונאים נוהגים להגיב ברשעות אין קץ על ידיעות בדבר פיטוריהם של עמיתים שלהם.
המקרה הזה כמובן שונה: פויר לא פוטר אלא קיבל הצעה, מן הסתם ממש לא רעה, לתפקיד די נחשק ב"ידיעות אחרונות" וככל הנראה החליט לקבל אותה. למרות זאת, כמה מהתגובות לידיעה בוואלה ארסיות ומשמיצות בצורה שלא תאמן.
הנה שני הסנט שלי: פויר הוא כישרון יוצא דופן. הוא מקורי, הוא משעשע, הוא חכם והיתרון הכי גדול שלו הוא שיש לו תפישת עולם: הוא לא אובייקטיבי ולא מנסה להיות אובייקטיבי. הוא אחלה מינוי שבעולם. צר לי רק על דבר אחד והוא על קוראי "גלובס" ובעיקר על קוראי מוסף סופשבוע של "גלובס", G, על שלא יזכו ליהנות מכתיבתו.
כתיבת תגובה