כל מי שעקב אתמול אחר הנאסד"ק (ובמקרה יצא לי לעקוב אתמול אחר הנאסד"ק – מדוע, זה כבר עניין לפוסט אחר) לא יכול היה שלא להתרשם מהזינוק המדהים שרשמו כמה מניות גדולות (אפל הרשימה במיוחד עם קפיצה של כ-12.5% ביום אחד). אחרי הכל, כאשר הנאסד"ק מזנק ב-6.3% ביום אחד, כולם עולים. ובכן, לא כולם.
בשעת המסחר הראשונה, נגעה גוגל במחיר של כ-249 דולר למניה ומהבחינה הזו, היא יכולה לשמוח: היה יכול להיות הרבה יותר גרוע. למעשה, רק 16% מכלל המניות המסווגות כמניות טכנולוגיות נסחרו אתמול במגמה שלילית. איך זה קורה שדווקא גוגל מצטרפת למיעוט הצונחים?
רוב הפרשנים מסכימים שהסיבה לכך היא הידיעה לפיה גוגל עומדת לפטר בין אלף עובדים זמניים (על פי גרסה אחת) לעשרת אלפים עובדים זמניים (על פי הגרסה השניה, שנשמעת לי מופרכת). החלק היותר מעניין הוא שהדיון בסוגיית "העובדים הזמנים" הוביל לפרסום מרתק שמנסה להסביר מדוע חברה כמו גוגל מעסיקה כל כך הרבה עובדים זמניים. מסתבר שישנן שתי סיבות לכך, רק לאחת מהן הייתי מודע.
הראשונה היא שלעובד זמני אתה לא חייב לתת את כל ההטבות להם זכאים עובדים מן המניין כמו אופציות, ביטוחי בריאות כאלו ואחרים ושאר תנאים סוציאליים. זה לא חדש לי. זה קורה כל הזמן בישראל, בין השאר בשלוחות המקומיות של חברות הטכנולוגיה האמריקאיות.
הסיבה השניה היא ששכירת עובדים זמניים מאפשרת לחברה שלא למנות אותם במניין העובדים. נו אז? מה יוצא לחברה שהיא מדווחת על פחות עובדים? ובכן, כאשר לחברה יש פחות עובדים יוצא שהיא הרבה יותר יעילה ממה שהיא באמת: כל "עובד" מניב לחברה יותר כסף: אם לחברה הכנסות בהיקף 100 שקל והיא מעסיקה 10 עובדים הרי שכל עובד הניב עשרה שקלים. אם לחברה יש הכנסות בהיקף של 100 שקל אבל היא מעסיקה 50 עובדים הרי שכל עובד הניב רק שני שקלים. חברה שבה העובדים מניבים סכומי כסף גדולים במיוחד פר עובד, נחשבת לחברה יעילה יותר, טובה יותר ולכן אטרקטיבית יותר בעיני המשקיעים. אין פלא לכן שהמנייה שלה הופכת לנחשקת ורושמת עליות.
אינני יודע עד כמה זה נכון במקרה של גוגל אבל יש לי הרגשה שלא מדובר בתסריט תלוש מהמציאות. מעבר להתנהגות התאגידית הברוטאלית המעדיפה עובדים זמניים נטולי זכויות על פני עובדים מהמניין, הגיע הזמן לשנן שגוגל היא בסך הכל עוד קונצרן אמריקאי; לא יותר ולא פחות.
כתיבת תגובה