את לידתו של טושבוע, מוסף הסופשבוע של הדה-מרקר, ליווינו בהתרגשות מאז שנולד בנובמבר 2005 וגם לאחר מכן. היום בבוקר, צורפה ל"הארץ" המהדורה המחודשת, מתחדשת ומתחדושדשת של הטושבוע – מפלצת בת 95 עמודים עמוסה בכתבות ובלא מעט פרסומות.
צריך להבין את ההקשר הרחב שלתוכו נולדה מפלצת הטקסט הזו. הטושבוע המחודשדש נולד כתגובה לשני דברים. הראשון הוא הכלכליסט. בשלב זה הכלכליסט לא יוצא ביום שישי. הטוש מבקש להדגיש את העליונות שלו בדיוק במקום שבו לכלכליסט אין עדיין תשובה. מחשבה נכונה. השני הוא מוסף G של "גלובס". הטוש הוא מכונה משומנת אבל המקום היחיד שבו הם מפסידים באופן קבוע וברור ל"גלובס" הוא במוסף סוף השבוע וזאת מכיוון ש-G של "גלובס" הוא אחד ממוספי סוף השבוע המוערכים בישראל אם לא המוערך שבהם (למרות תפוצתו הנמוכה ביחס לכל שאר המתחרים).
השילוב של שני גורמים אלו דחף את קברניטי המרקר להשקיע מאמצים ניכרים הן ברמת העיצוב הן ברמת התוכן והן ברמת המשאבים. האם הם הצליחו? מוקדם לדעת.
יותר מכל דבר אחר הזכיר לי הטושבוע את מגזין הטוש, זה שיוצא אחת לחודש. אמנם הנייר נשאר אותו נייר עיתון אבל עומס הטקסט הזכיר לי מוסף חודשי ולא מוסף סופשבוע. אינני אומר זאת לגנות המוסף, נהפוך הוא – אני מתרשם רק שאני מתקשה להאמין שיהיה ניתן לשמור על הרמה הזו מדי שבוע. כמעט כל הכתבים שכותבים בטושבוע כותבים גם לאתר, גם לעיתון, גם למגזין ועייפות החומר היא רק עניין של זמן. על הנקודה הזו בדיוק הערתי כאשר הוא יצא לראשונה ואני חושב שבסך הכל זו היתה נבואה שהתגשמה: הטושבוע במתכונתו הקודמת החל להתעייף. הגדלת מספר העמודים והעלאת רף הציפיות רק מחריפים את הבעיה.
מכיוון שמדובר בעומס בלתי סביר של מילים, לא הספקתי לקרוא את כל המוסף ובכל זאת הערה אחת: האם יש מישהו אחד בעולם, בכל העולם כולו, שמתפלא שכתבת השער של המוסף המחודש, זו שפרושה בעמודים 30-83 (!) היא פרויקט מיוחד על "הישראלים שהגשימו את החלום האמריקאי"?
אני מודה, הסגידה הקבועה של המרקר לאנשים ש"עשו את זה", הגלוריפיקציה וההתפרסות בפני כל מי שיש לו בחשבון הבנק יותר ממיליון דולר היא בעיניי דוחה. אני יודע; זה מוכר עיתונים, אנשים מתעניינים בזה, אלו סיפורים טובים שמאפשרים לכתבים ליצור קשר עם מקורות שיביאו מאוחר יותר סיפורים עוד יותר טובים ובכלל הכתבה עצמה, שבנויה בסגנון "100 אנשים העשירים ביותר", עשויה לא רע בכלל. זה פשוט עניין של טעם אישי ובאופן אישי, זה לא הטעם שלי. זה אפילו עושה לי קצת בחילה.
מצד שני, אם היו לי יותר ממיליון דולר בחשבון הבנק, אולי הייתי חושב אחרת.
* גילוי נאות: ענת ג'ורג'י, עורכת הטושבוע, היא חברה טובה (המממ אני מקווה שעדיין) ועיתונאית מצוינת. שיהיה בהצלחה!
כתיבת תגובה