עד כמה הדיוטות (לא אידיוטים, הדיוטות) שקוראים עיתון מבינים מה באמת מסתתר מאחורי הטקסט שנכתב על ידי הכותבים, שנדחף על ידי העורכים? הנה שתי דוגמאות מסוף השבוע (בליווי סריקות רלוונטיות, אפשר ללחוץ על כל תמונה כדי להגדיל אותה).
את מוסף טושבוע פותח מדי שבוע טקסט של גיא רולניק. רולניק הוא כותב חד ומוכשר ומעטים בעיתונות הישראלית מתקרבים לרמת הכתיבה והתבונה שלו. את הנקודה השלישית בטקסט שלו הוא מקדיש לאירוע פנים-תקשורתי (סריקה כאן).
אל תגידו שיש רק חדשות רעות. יש גם חדשות טובות. הנה: שלשום דיווחה הכותרת הראשית של אחד העיתונים כי הסטארט-אפ Knocka TV, שמעסיק 21 עובדים ויש לו חובות של 1.2 מיליון שקל, עומד להיסגר.
רולניק מתייחס לכותרת שהופיעה ביום רביעי בעמוד הראשון של "גלובס".
כפי שניתן לראות, רולניק חצי מדייק – זו לא ממש הכותרת הראשית, אבל ניחא. מדוע "גלובס" מיקמו את הידיעה הזו בעמוד הראשון? שתי סיבות. הראשונה היא שמדובר בסיפור מצוין; מייסדי ICQ, שעשו את זה פעם אחת, נכשלים בפעם שניה והעובדים עוד תובעים אותם. אבל יש סיבה נוספת. הנה היא.
הכתבה של מעיין מלפני חודשיים היתה חלק מגל של כתבות שפורסמו על החברה בדיוק באותה התקופה אבל באף אחת מהכתבות (לפחות לא באלו שמצאתי) לא היה ראיון כה נרחב עם המייסדים. אם אני זוכר נכון, המרקר אפילו שם הפניה לכתבה הזו בעמוד הראשון ו/או הקדיש לה עמוד שלם ואולי אף כפולה. מישהו בטוש החליט לפמפם חזק את הסיפור. גם אותם קשה להאשים: מייסדי ICQ משתפים פעולה בסטארט-אפ חדש? יופי של סיפור.
הבעיה היא היעדר כל ביקורתיות כלפי הסיפורים האלו. נוקה.טיוי יצאה למסע יח"צנות כי היתה במהלכו של גיוס הון ורצתה למשוך תשומת לב (אם זה מזכיר למישהו את טירוף המודו שהיה פה בשבועיים האחרונים, זה לא מקרה). לא חלפו חודשיים והסתבר שהגיוס כשל. לא חלפו שבועיים והסתבר שהחברה על סף סגירה. רולניק מנסה להבין מה "גלובס" כל כך מאושרים:
תשאלו מדוע סגירה של סטארט-אפ קטן זה, אחד מ-3,000 הפעילים בישראל, עולה לכותרת הראשית? תשובה אפשרית אחת היא שבין המשקיעים שלו אפשר למצוא כמה מהיזמים והמנהלים של ICQ, שנהפכו למעין "סלבריטאים" כלכליים לאחר שחברת האינטרנט שלהם נמכרה ביותר מ-400 מיליון דולר.
אולי יש תשובה נוספת: יש איזו שמחה לאיד כאשר סמלים של הצלחה בהיי-טק ובאינטרנט נופלים. "המסודרים, אלה שחושבים את עצמם, שעושים מיליונים – הנה, שייפלו קצת".
רולניק יודע שהתשובה נמצאת במקום אחר. "גלובס" חוגגים את ההייפ המוגזם של הטוש, את העובדה שהטוש דחף את הסוס הלא נכון.
הבעיה, לדעתי, היא לא שהטוש דחף את הסוס הלא נכון. הבעיה היא שהטוש דוחף על בסיס קבוע את כל הסוסים כאילו היה מושקע בהם. הביקורתיות במוסף הכלכלה של הארץ, שהפך ברבות הימים למרקר, קהתה. היא עדיין נמצאת ובועטת בטורים הפרשניים – המצוינים על פי רוב – אבל הסיקור היומיומי הוא נלהב, מגויס, בלתי מסויג, נטול שאלות קשות.
דוגמה לכך היא ראיון וידאו שערך גיא גרימלנד עם דב מורן (לצערי אני לא מצליח למצוא קישור לכתבה בשום מקום) בה מסביר מורן מדוע ישמח לרכוש לאמא שלו מסגרת תמונות דיגיטלית אליה מתחבר המודו: המודו יעביר את התמונות מהמכשיר ישירות למסגרת (מגניב), הוא ישמש גם כמטען עבור המודו (נחמד) ויהיה אפשר לבצע שיחות טלפון ישירות ממסגרת התמונות (אהה?!?).
אני רואה את הכתבה וצועק על המסך: "תשאל! גיא, תשאל! תשאל מי לכל הרוחות רוצה וצריך לעשות שיחת טלפון ממסגרת של תמונות, תשאל!!" אבל לא, הוא לא שאל.
דוגמה אחרת למניעים שמאחורי הטקסט נמצאת בעמוד הראשי של "מעריב".
מי שקנה רק את "מעריב" יכול היה לחשוב שמדובר בחתיכת הישג. אחרי הכל, חלוץ בראיון ראשון. למעשה, זה בדיוק מה שנטען בעמוד 4, אליו מפנה הטקסט בעמוד הראשון.
"הראיון" של חלוץ למעריב מורכב מארבעה משפטים ששלושה מהם סימנתי (הראשון נמצא בכותרת). אם אני קורא של "מעריב" – ובסופשבוע אני קורא אותו – אני מרגיש שרימו אותי. הסיבה לכך היא שהראיון הראשון ניתן הבוקר ל"ידיעות אחרונות".
סימה קדמון השיגה ראיון ארוך, נוקב ומרתק שפותח את "האדומה" של ידיעות ונפרש על פני כמה וכמה עמודים. הניסיון של"מעריב" לטעון שיש לו ראיון עם חלוץ הוא מביך. וכן, לפעמים המצב הוא הפוך.
המניעים האלו, שברורים כשמש לכל מי שמכיר כיצד המערכות עובדות, לכל מי שמכיר את הנפשות הפועלות, אינם שקופים לקוראים שלא מבינים על מה לכל הרוחות הכותבים כותבים, למה הם מתכוונים, מה מסתתר מאחורי הרמיזות המשונות ומה פשר ההחלטה לנפח סיפור אחד, להחביא סיפור אחר, להיכנס בדמות אחת, לגונן על אחרת וכן הלאה. בסופו של דבר, הקוראים מגלים את הסיבות האמיתיות ואז האמינות של העיתונים, זו שכולנו כל כך מנסים לטפח בין השאר כדרך להתמודד עם האינטרנטים השונים, נפגעת. בשורה התחתונה, "מעריב" ירה לעצמו ברגל.
ואם בזה לא די, החל מיום שני, יהיה פה הרבה יותר המממממ, מעניין.
כתיבת תגובה