פחח: מה מסתתר מאחורי הכותרת?

קטגוריות: ,

הגיע לידי הדו"ח השנתי של הקרן הלאומי למדע לשנת 2007/08. הקרן מקצה כספים למחקר בסיסי בישראל על בסיס תחרותי ומי שמנהל אותה היא האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים. תקציב הקרן לשנת תשס"ח עומד על 275.24 מיליון שקל.

בדו"ח ניתן לקרוא מי קיבל את המענקים, כמה הוא קיבל ולכמה זמן, וכן כותרת המחקר שזכה למענק. בחרתי רק תריסר מהכותרות היותר מוצלחות בהן נתקלתי. מי שיצליח להציג בצורה משכנעת את המחקר שעומד מאחורי הכותרת יזכה במענק מקרן הגלוב שתקציבה לשנת תשס"ח עומדת על 872.43 שנדיבריליון דרכמות.

1. מגנטיות ופרואלקטריות מולטיפונקציונליים במגנטים מתוסכלים (189 אלף שקל ל-4 שנים).
2. חקר מודלים חדשים של מכונות זמן (133 אלף שקל ל-4 שנים).
3. דקוהרנטיות של חלקיקים נייטרליים וטעונים הצמודים לסביבה דיסיפטיבית (159 אלף שקל ל-4 שנים).
4. חומרים היברדיים בעלי פורוזיביות גבוהה: ייצוב של ננו-חלקיקים בפולימרים מאמולסיות בעלות תכולה גבוהה של פאזה פנימי על ידי עיצוב מולקולרי של כימיה / מימדי משטחי ביניים (189 אלף שקל ל-4 שנים).
5. ספינטרוניקה עם פרובסקיטים (198 אלף שקל ל-4 שנים).
6. אפיון של פקטור חלבוני חדש דמוי פרוטאין פוספטאז הדרוש לפירוק אוטופגוציטי של מיטוכונדריה (258 אלף שקל ל-4 שנים).
7. שילוב שיטות הדמייה ואלקטרופיזיולוגיה בעכברים טרנסגניים על-מנת לחוקר עיבוד מידע תחושתי בתאים המיטרליים של בולבוס הריח האקססורי (228 אלף שקל ל-4 שנים).
8. פיתוח תשתיות גנומיות למחקר בקרפיון (249 אלף שקל ל-4 שנים).
9. וריאנטים של אצטילכולינאסטראז – ממנגנון מולקולרי לנוירופתלוגיה (194 אלף שקל ל-4 שנים).
10. מדקדקי סידורי התפילה האשכנזיים (90 אלף שקל ל-3 שנים).
11. עמארת: המטבח הציבורי בתולדות האימפריה העות'מאנית (99 אלף שקל ל-3 שנים).
12. מתי שלילה היא אוטומטית? שלילה אקספליציטית לעומת שלילה אימפליציטית (142 אלף שקל ל-4 שנים).

למען הסר ספק, אני משוכנע שכל המחקרים האלו הם מחקרים חשובים ורציניים ועדיין, קשה שלא להתפעל מהיצרתיות בבחירת הכותרת.

תגובות

46 תגובות על “פחח: מה מסתתר מאחורי הכותרת?”

  1. "ספינטרוניקה" נשמע כמו שם של קורס בחוג לפוליטיקה וממשל. ראובן אדלר מלמד?

  2. יובל אחר

    רגע – אתה שואל ברצינות? כי אם כן, יש לי הסברים ל-1, 3 (כנראה) ו-6.
    לא מפתיע שמונחים במדע מודרני לא מובנים להדיוטות. למה שהם יהיו?

  3. למה אתה חושב שאני מופתע?

  4. יובל אחר

    אז אולי לא הבנתי מה הקטע של הפוסט.
    "היצרתיות בבחירת הכותרת"? אין כאן שום יצירתיות, זה באמת המונחים שבהם משתמשים. אולי פה ושם תרגמו frustrated ל-"מתוסכלים", אבל בגדול אלו הם המונחים המדעיים.

  5. אני חושב שרק מקריאת הכותרות נהייתי קצת יותר חכם 🙂

  6. תמר [כלשהי]

    אני בדיוק הפוך מעומר – ככל שקראתי ככה המוח שלי התרוקן מכל טיפת אינטיליגנציה שהייתה בו.
    אלוהים ישמור – זה בעברית בכלל??

  7. הבלונדינית הסודית

    האמת שאני הייתי שמחה לדעת מה (או מי) הם מגנטים מתוסכלים.

  8. אני הייתי שמח לדעת למה הם מתוסכלים. שוב המינוס מחמיץ פנים? פפפפףףף, המינוס הזה.

  9. מאז שאימי עברה לעולם שכולו טוב גם אני עוסק באינטנסיביות בפיתוח תשתיות גנומיות למחקר בקרפיון, ועדיין לא הצלחתי להכין גפילטע-פיש כמו שלה (ואם כבר, גם לא כבד קצוץ ומרק עוף וחצילים מטוגנים).

    אני תמה אם לא היה יותר טוב להשקיע בחקר מודלים חדשים של מכונות זמן.

  10. […] יובל דרור מספק כותרות אמיתיות של מחקרים אוניברסיטאיים. […]

  11. למה משקיעים כל כך הרבה במודלים חדשים של מכונות זמן. מה היה רע במודלים הקודמים? הם לא עבדו טוב?

    וברצינות – 10,11,12 הם לא בדיוק משהו שהאקדמיה הלאומית הישראלית למדעים צריכה לממן, לדעתי.

  12. אור ברקת

    או 7 שטרח להסביר את סיבת המחקר בכותרת

    או 10 ו11 שכתובים בלי אף מילה שצריך לבדוק מהי כדי להבינה

  13. לפחות לגבי #8, זהו נושא מחקר עם ROI ברור, שכן דגי קוי הם אובססיה יפנית ידועה
    (

    מכאן

    ):

    אחד מבני מינו של הקרפיון, הוא הדג המומלץ ביותר לגידול בבריכות דגים – הקוי. הדס גרינברג, שעבדה בברכות דגי נוי בכמה קיבוצים מספרת: "הקוי, המצוי במרבית ברכות הדגים בישראל, הוא מוטציה של קרפיון – מוטציה יפה יותר", היא מוסיפה. "מוצאו מסין, והוא אומץ ביפן כמו מרכיבים רבים אחרים בתרבות הסינית. ביפן, שם הוא מכונה Nishikigoi – 'התכשיט החי', פיתחו את רוב הזנים של הקוי, והוא הדג הראשון שבני האדם גידלו לצורכי נוי ולא למאכל. גידול הקוי היה לתחביב מבוקש ויוקרתי ביפן ומדינות נוספות".
    בטבע חי הקוי בנהרות. בחורף לעתים טמפרטורת המים מגיעה שם לארבע מעלות מתחת לאפס, ויש אף מקרים שהוא חי מתחת למעטה קרח של נהר שקפא. קוי בוגר מגיע לגודל של כ-80 ס"מ, אך עשוי להגיע גם לגודל מרבי של כ- 130 ס"מ. בסביבה אופטימלית דג צמחוני זה יכול לחיות כ-50 שנה, וידועים מקרים של דגי קוי שחיו כמאה שנה. רוב הגדילה בדגים אלה מתרחשת בשנתיים הראשונות לחייהם. ולאחר מכן נוספים להם עוד ס"מ אחד או שניים לשנה. בעזרת הנדסה גנטית פיתחו היפנים קוי במגוון גדול ומרהיב של כתמים וצבעים: שחור, לבן, אפור, כסוף, ירוק-חום, חום-זהוב ועוד. הקוי היקר ביותר נקרא 'טנצ'ו'; זהו קוי לבן נקי עם עיגול אדום על ראשו – כמו הדגל היפני, ומחירו גבוה מאוד. במכירה פומבית ביפן טנצ'ו כזה נקנה בסכום של מיליון דולר!
    בעבר הרחוק גדלו קוי בבתים, אך דג הזהב 'בן הדוד' של הקוי (גם הוא ממשפחת הקרפיוניים), תפס את מקומו באקווריומים ביתיים מכיוון שהוא קטן יותר וקל יותר לגדלו. גרינברג מציינת נתון מעניין שהתפרסם לאחרונה: "ישראל הייתה ליצואנית הגדולה בעולם של דגי נוי של מים קרים לאירופה. בארץ ישנן יותר מ-90 חוות גידול, כמה מהן מייצאות דגי קוי, בעיקר למדינות אירופה. חוות אלה מייצאות מדי שנה דגים בהיקף של 60 מיליון ש"ח", היא מסבירה, "ישראל נחשבת יצואנית קוי איכותית וניתן למצוא בארץ חוות גידול מהמשוכללות בעולם".

  14. אופס, הקישור לא עבד. המקור של הטקסט הוא
    http://www.mypet.co.il/mypet/articles/articles.asp?category=7&id=334

  15. יובל אחר

    על מגנטים "מתוסכלים" ולמה הם מתוסכלים:
    (ההסבר מזניח הרבה דברים שאינם מהותיים, לדעתי, להבנה של מהות התופעה).
    באופן כללי, תופעת המגנטיות בחומר נעוצה בהתנהגות של חלקיקים (או קבוצה של חלקיקים, אבל אני אדבוק במונח "חלקיקים" לשם הפשטות) שהם בעלי מומנט מגנטי, ומומנט זה יכול להצביע לכל מני כיוונים. כאשר רוב המומנטים הללו מצביעים לאותו כיוון, אז החומר כולו מפגין תכונות של מגנט. כאשר הם מצביעים לכל הכיוונים באופן אקראי, הרי שהם מבטלים זה את זה והחומר איננו מגנטי.
    בין החלקיקים יכולה להיות אינטראקציה שגורמת להם להעדיף להצביע לאותו כיוון, או אינטראקציה שגורמת להם להעדיף להצביע לכיוונים מנוגדים דווקא (וכן, יובל – מדובר כאן בסימן המינוס ש-"מחמיץ פנים" וקובע את סוג האינטראקציה).
    כעת, נדמיין מצב בו יש שלושה חלקיקים – בין חלקיקים א' ו-ב' יש אינטראקציה שגורמת להם להצביע יחדיו, וכך גם בין א' ל-ג', אך בין ב' ל-ג' יש אינטראקציה הפוכה. במצב כזה, אחת האינטראקציות תמיד תהיה "מתוסכלת", כי היא לא מצליחה לגרום לחלקיקים שלה לציית לה – אם א' ו-ב' יצביעו יחדיו, הרי שלא משנה איך ינסה להצביע ג', הוא יפר את אחת מהאינטראקציות בינו לבין החלקיקים האחרים. באופן דומה יפעל כל סידור של המומנטים של שלשת חלקיקים אלו.
    מגנט שמורכב מאינטראקציות "מתוסכלות" הוא מגנט "מתוסכל". ההתנהגות של מגנטים כאלו היא הרבה יותר מסובכת ומורכבת לניתוח מאשר מגנטים פשוטים.

  16. מודי – אני מניח שזה בגלל שלדעתך מדעי הרוח ומדעי החברה הם בכלל לא מדעים. מה שמדעי בעולם הזה הוא רק מה שהוא באופן מובהק וריאנטים של אצטילכולינאסטראז.

  17. למה "מדקדקי סידורי התפילה האשכנזיים" קיבל את התקציב הקטן ביותר? הפרענקים בועלי הנידה האלה עם הטריכלוגנציאלטיפוס שלהם שוב הביסו את האשכנזי הנאור בדרך לקופה.

  18. עכשיו אני מבין כמה טוב זה ללמוד באנגלית, הרי גם מי שכותב כותרות למחקרים מדעיים בעברית כותב אותם בעצם בשפה אחרת, באנגלית זה לפחות נשמע נורמלי.

  19. זה אולי ויכוח סמנטי, אבל אף אחד מהמוטבים של 10-12 לא יקרא לעצמו "מדען", והשאר – כן.

    ובלי סמנטיקה – האם ראוי בעיניך שמשלם המסים (כלומר, אתה) יממן מחקר על המטבח העותומני?

    ויובל אחר – תודה על ההסבר. אני מבין שהיצירתיות היא לא בבחירת הכותרת אלא בבחירת שמות לתופעות.

  20. מדוע? כי מדענים הם רק אלו שחוקרים מולקולות ואטומים? אלו שחוקרים תופעות חברתיות, אלו שחוקרים תופעות היסטוריות – הם מבלבלי מוח מקצועיים?
    אני מקבל מלגה על הדוקטורט שלי. המלגה היא של אוניברסיטת בר-אילן שממומנת על ידי משלם המיסים (כלומר על ידך). מכאן שלשיטתך, מכיוון שאני לא "מדען" לא ראוי שאקבל מלגה. יותר חשוב שמי שחוקר את הטרהמאןודלכעחליקיס יקבל אותה. כי הוא "מדען"!

  21. "הגיע לידי" נשמע כאילו מדובר במסמך סודי, או לכל הפחות קשה להשגה. המסמך זמין לכל דורש באתר הקרן הלאומית למדע, תחת "פרסומי הקרן":
    http://www.isf.org.il

  22. אנונימי

    אם יורשה לי לדברר את מודי: היות שמשלם המסים מממן את המלגה שלך, ראוי שתצמח לו תועלת כלשהי מכך (רצוי כספית). היות שחקר מטבחים עותמאניים לא יניב פיתוח של תרופה/פטנט/מטוס ריגול שאפשר למכור לסין, המחקר מיותר, והמימון הוא בזבוז כסף לשמו. כמובן שזו גישה פשטנית להחריד, אבל אפשר להבין את ההגיון שעומד מאחוריה.

  23. ארנון – אני באמת לא אחראי על עולם האסוציאציות שלך.

    אנונימי – רק תועלת כספית? אין תועלת אחרת בעולם חוץ מתועלת כספית? שתהיה בריא (גם אם תהיה חולה לא ארצה שמכספי המיסים שלי יטפלו בך. לא יוצא לי מזה כלום).

  24. אני יודע מה זה 8, חוקרים את הקריפיון על ידי שימוש בסביבת העבודה החופשית ללינוקס Gnome. אני הייתי עושה את זה עם KDE, אבל אז זה היה נשמע פחות סקסי בכותרת.

  25. למחקר אקדמי מטרות רבות, ואסור כי החזר ההשקעה יקבע את גורל או כיוון המחקר.

    אבל אני עדיין תמה על התועלת שצפוייה למדע, או לאקדמיה בכלל, מחקר המטבח הציבורי בתולדות האימפריה העות'מאנית. הסברים מבעלי סמכא ומהציבור הכללי יתקבלו בברכה.

  26. אני אסביר לך אחרי שתסביר לי למה זה חשוב לחקור את המגנטים המתוסכלים. משום מה, כאשר מדובר בתופעות פיזקיליות, ביולוגיות או אחרות זה נשמע נוררררא חשוב אבל כאשר מדובר בתופעות חברתיות (כן, אתה חי בעולם פיזקילי, ביולוגי וחברתי – הכל ביחד – הווו! איזו הפתעה) זה נשמע "לא מדעי" ו"לא חשוב" ואין גם "תועלת" למדע או לחברה ובטח לא "תועלת כספית".

    אתם צריכים לעבוד במשרד האוצר. גם שם לא מבינים בשביל מה צריך את כל מדעי החברה והרוח ולכן במסגרת ועדת שוחט ממליצים לבטל (פחות או יותר) את כל הפקולטות האלו באוניברסיטאות ולהעביר אותן למכללות. ממילא המחקרים בתחום הזה לא מכניסים כסף לאוצר המדינה.

  27. נניח, רק לצורך הטיעון, שהבנה מעמיקה יותר של תופעות במגנטים המתוסכלים יובילו ליצירת מכשירי הדמייה רפואית טובים יותר, שיאפשרו בתורם שיפור בתהליכי אבחנה רפואית, ומכאן התועלת החברתית ( בלי אף מילה על התועלת הכלכלית).

    אני לא מסכים כלל עם אנשי האוצר וברורה לי חשיבותן של הפקולטות למדעי הרוח והחברה. אני גם מודע לסרנפידיטי ולנפלאות דרכי המחקר הפתלתלות. אבל אני עדיין מצפה להסבר, ולו תיאורטי, על התועלת האפשרית במחקר הספציפי הזה. נדמה לי שאנחנו כבר יודעים איך הגיע לכאן הבאבא גנוש.

  28. ואם אומר לך שהמטבח הציבורי הומצא באימפריה הטורקית? ואם אגיד לך שבתקופה הזו נמצאו ההצדקות לתועלת החברתית בשיתוף כלכלי של מוצרי מזון? ואם אגיד לך שהם הציבו את העקרונות המוסריים המשתלבים בתאוריה כלכלית שמסבירה שיש תועלת ציבורית כאשר אנשים לא מסתובבים ברחובות רעבים? ואם אגיד לך שהם הניחו את היסודות לשיטת הפילנתרופיה ובתי התמחוי המודרניים? אז זה יהיה ישמע לך יותר הגיוני שאולי כדאי לבחון מה הם עשו שם?

    שיהיה ברור, כל מה שכתבתי כאן הוא המצאה מוחלטת אבל לתופעות חברתיות-היסטוריות יש השפעה על החיים שלנו לא פחות מאשר למגנטים (ויש לי הרגשה שאפילו יותר). ראיית העולם דרך הפריזמה המגנטית (כלומר דרך הפריזמה ה"מדעית" כפי שתפשו אותה במאה ה-19) היא ראיית עולם צרה – וברשותכם לא אוסיף שמות תואר נוספים לסוג הזה של תפישת עולם.

    לשם המחשה – בעיניי ההשפעות החברתיות שיש למוצרי מיקרוסופט על החברה המערבית חשובות יותר מארכיטקטורת הקוד בה נכתבו התוכנות. האם לא ראוי לבצע מחקר חברתי על ההשפעות של אופיס על חיי חצי מיליארד פקידים ופקידות בעולם שנאלצים להתמודד איתן?

  29. שיכנעת אותי. בפסקא האחרונה יש רעיון לא רע, ובטח גם ימצא מי שיממן את המחקר.

  30. יובל אחר

    אני ממש לא אוהב את הגישה של "מחקר מדעי צריך להיות בעל קצה שימושי". מחקר אקדמי הוא למטרות קידום הידע האנושי. אין הבדל בין ניסיון למצוא את ההיגס, חקר מוצא היקום או חקר מטבחים באימפריה העות'מנית. כולם בסופו של דבר עוזרים לנו להבין טוב יותר את העולם שאנחנו חיים בו, וזה חלק משמעותי בעיני מהיותי בן-אדם.
    למרות שאני עוסק במחקר פיזיקלי, וחלק מהאנשים המקיפים אותי מחזיקים גם הם בגישה ה-"תועלתנית", אני חושב שמדובר בסוג של התנשאות מטעם מדעני הטבע ומהנדסי תוכנה וחומרה, שמשום מה שיעור המחזיקים בגישה הזו בקרבם גבוה יותר מהממוצע, לאור תצפיות בלתי-מדעיות בעליל שערכתי. לא קשה למצוא גם במדעי הטבע נושא מחקר שבחיים לא יגיע לכדי משהו "אמיתי" (ואם כן – כנראה שהיו דרכים קלות יותר להגיע לאותה תוצאה). לכן, יובל, אני גם לא חושב שצריך לחפור כדי למצוא את הרלבנטיות של המטבח העות'מני לחיינו כיום – מספיק שמדובר בתופעה חברתית שמעידה על תקופתה, כדי שאפשר יהיה ללמוד מזה משהו על החברה האנושית.
    אני מאמין שבמובן העמוק ביותר המחקר האקדמי כולו נמצא יחד באותה סירה. תהרוג את חקר מצרים הקדומה והרגת באותה אבחת קיצוץ-תועלתני את חקר החלקיקים האלמנטריים ואת חקר האלגברה הלא-קומוטטיבית. צעד ורבע משם גם הרגת את המחקר שנועד להבין את הגנום ואת המחקר שגילה את מוליכי העל. המחקר כולו נובע מאותו צורך – המחקר לשם עצמו.

  31. מתי שלילה היא אוטומטית?
    כששומעים שמחקר כלשהו במדעי הרוח או החברה זכה למימון.
    יש תחומי ידע במדעי הרוח שהצורך בחוקרים בהם הוא כה נואש, שברגע שאדם מצהיר שברצונו לחקור אותם דרכו סוגה בסיבסודים.
    אני נגד עולם טכנוקרטי ואני חושב שצריכים לתת למדעים אלה להתקיים.

  32. אם למישהו נדמה שהעולם יכול להתקדם ללא מדעי הרוח, הוא טועה. לא תבנה אינטיליגנציה מלאכותית בלי הבנה פסיכולוגית כלשהיא. לא תבנה תוכנות תרגום בלי הבנת שפה. אני יכול להמשיך עוד הרבה.

  33. יובל אחר – יש הבדל: יש יותר סיכוי שתחזור האימפריה האותמנית, מאשר שמישהו יימצא את ההיגס. 🙂

    אני יכול להסביר מצוין את 12 (פסיכולוגיה חברתית קוגניטיבית) ואת 6 7 אני מבין ברמה הסמנטית.
    אני מסכים איתך, יובל, שיש הרבה סיבות לחקור את העבר. אבל אני חושב שראיית העולם המדעית, כדרך להסביר דברים, היא הדרך הכי נכונה (כשאפשר ליישם אותה) ואני חולם על היום בו נוכל להסביר באמצעותה הכל (אם הוא יגיע, וזו שאלה שמי שמתיימר לענות עליה הוא שרלטן או כסיל).

  34. שם (חובה)

    יובל, אתה לא צריך להעלב כשמישהו חושב שאתה לא מדען (אין לי מושג ירוק מה אתה עושה, אבל נניח). עבור אנשים רבים מדע הוא דרך לעשות להבין ולעשות דברים, דרך שמבוססת על הוכחות במובן הקשה ביותר של המילה. לכן תחומים רבים וחשובים שעושים דברים בצורה אחרת לא נופלים בקטגוריה של מדע, בלי קשר למידת החשיבות שלהם. שמעתי לא פעם ניורולוגים נותנים את ההסבר הפרואידיאני לפני שהם מוכיחים שההפך נכון במקרה הזה, בד"כ הם גם טורחים להדגיש שהם לא מאמינים ברעיונות של פרוייד. ראית פעם מישהו מדגיש שהוא לא מאמין במכניקת קוונטים (אפילו אנשטיין ירד מזה) ? יש לך סדרת ניסויים ניתנת לשיחזור שמוכיחה שיש תסביך אדיפלי ?
    זו פשוט דרך אחרת לעשות דברים, זה אולי חשוב, אבל זה לא מדע.

  35. הי, שמעתי פעם סיפור על עתודאי בחיל הים שדיווח באיזה ראיון שנתי או דירוג מחקר או משהו שהוא עושה בדיקת היתכנות למכונת זמן. חשבתי שהוא מה זה מצחיק ומוציא את הצבא טיפשי ולא שם לב מה קורה אצלו, אבל אולי טעיתי…

  36. […] אנחנו כבר עם יובל דרור, בתגובות לפוסט הזה התעורר דיון ער, העוסק בחשיבותם של המדעים הנתפסים כ"לא […]

  37. אנונימי – לא ממש דיבררת אותי, כי רק שאלתי שאלה, וב-28 יובל ענה יפה.

    לגבי המדענים – זו שאלה של שפה. "מדעי הרוח" הוא תרגום איום ל humanities, וכשאומרים "מדעים" ו"מדען" מתכוונים למשהו אחר.

    ולגבי פרויד, הוא לא היה מדען. שום דבר שעשה לא עומד בסטנדרטים הכי נמוכים של "מדע". הוא היה פסיכולוג מצוין עם אינטואיציות מדהימות, אבל לא "מדען". מצד שני פסיכולוגיה איננה "מדעי הרוח", ויש מחקר פסיכולוגי מדעי (ג'ון בולבי, למשל)

  38. כמה נקודות שראוי בעיניי להעלות:

    קודם כל, הסכומים שמדובר בהם פה די מגוחכים בהשוואה לקרנות מדעיות במדינות מערביות מתוקנות. דבר שני, יש בילבול אצל אנשים בין מדע לטכנולוגיה כשרבים מהם סבורים שמשהו מדעי חייב גם להיות טכנולוגי. אבל מדע הוא קידום הידע האנושי ואת זה עושה מצוין גם מדעני החברה. הם אמנם משתמשים בשיטות מחקר שונות מהמדעים המדויקים אבל זה בגלל שמושא החקירה שלהם הוא בני אדם מה שהופך את המחקר ליותר מסובך, ואת המסקנות ליותר הסתברותיות ולא וודאיות. מדעי הרוח באמת אינם מדע, אבל זה לא הופך את תחומי המחקר שם לפחות חשובים.

  39. אמממ….מודי,

    כמה מתוקה לי האירוניה שאמצא את עצמי מגן, מכל האנשים, על פרויד – אבל הוא בהחלט היה מדען, אפילו חשוב, בתחום הנוירולוגיה וחקר המוח. גם רבים מהשערותיו לגבי מבנה העצב ומנגנוניו התבררו כנכונים (באופן מעניין, הוא הגיע להרבה מהממצאים הללו דווקא דרך התיאוריות הפסיכולגיות שלו).

  40. אביג'י, אתה טועה בגדול. אתה יכול לומר לי אלו מתגליותיו התגלו כנכונות? המחקרים שלו התבססו על אוכלוסייה מאוד סלקטיבית של אנשים מבוגרים, ועל התרשמויות סובייקטיביות שלו. הוא לא ערך למעשה שום מחקר מדעי ממשי. עיקרי התיאוריה שלו וכל המנגננונים שהוא דיבר עליהם הם פשוט לא נכונים (ויש לומר גם שוביניסטיים למדי). הפסיכולוגיה הניסויית למעשה התעכבה שנים ארוכות בגללו וממשיכי דרכו ואין היום אף פסיכולוג קליני רציני שמטפל לפי התיאוריות שלו. הטיפולים המודרניים היעילים ביותר הם אלו שמבוססים על תרפיה קוגנטיבית והתנהגותית.

  41. 9. וריאנטים של אצטילכולינאסטראז – ממנגנון מולקולרי לנוירופתלוגיה (194 אלף שקל ל-4 שנים).

    זו הקבוצה: http://biolchem.huji.ac.il/stress/
    עמדה לציבור הרחב בנושא מס' 9 תוצג בקרוב במוזיאון למדע ע"ש בלומפילד בירושלים וכולכם מוזמנים (אני חבר בצוות התערוכה)

    אצטיל כולין הוא מתווך עצבי חשוב – חומר המשתחרר בקצות תאי עצב ומשפיע על פעילות תאי עצב אחרים או תאי שריר.

    אצטיל כולין אסטראז הוא אנזים האחראי לפירוק אצטיל כולין (עושה reset לתגובה שהחומר יוזם).

    בשנים האחרונות הסתבר שלאצטיל כולין אסטראז ולווריאנטים שלו (חלבונים דומים אבל טיפהלה שונים) יש תפקיד חשוב במחלות שנחשבו עד היום חשוכות מרפא כמו אלצהיימר.

    ככל שחוקרים את האנזים הזה יותר מגלים שידו בכל ויד כל בו – למשל תפקידים במערכת החיסון.

    ועוד פרומו לעמדה בתערוכה: ייתכן שחלב עיזים מהונדסות גנטית יאפשר בעתיד להקל על אלצהיימר! איך זה קשור למה שהסברתי – תצטרכו להגיע לתערוכה כדי להבין.

    נ"ב: שמתם לב להבדל האדיר בין סכום כלל המענקים לתקציב השנתי של הקרן?

  42. 7. שילוב שיטות הדמייה ואלקטרופיזיולוגיה בעכברים טרנסגניים על-מנת לחוקר עיבוד מידע תחושתי בתאים הימטרליים של בולבוס הריח האקססורי (228 אלף שקל ל-4 שנים).

    עכברים טרנסגניים הם עכברים שבוצעה בהם מניפולציה גנטית לביטוי מוגבר/מופחת של גנים ולכן ייצור חלבונים מוגבר/מופחת (כולל חלבונים שהתא בכלל לא אמור לייצר – למשל לגרום לתאים ספציפיים בעכבר לייצר חלבונים זוהרים שמיוצרים ע"י חיידק – דבר המקל על זיהוי התאים)

    התאים המיטרליים המוזכרים (יש טעות דפוס) הם קבוצה מסוימת של תאים באיבר מסוים במוח העכבר ("בולבוס הריח האקקסורי" – תרגום נורא) שעוסק בעיבוד מידע של פרומונים – חומרים שמשמשים בתקשורת בין פרטים באותו המין ובין מינים.

  43. מודי, לגבי ה"מדע", זו אכן שאלה של שפה. "מדעי הרוח" יכול היה להיות תרגום גרוע מאנגלית, אלמלא היה תרגום (מילולי למדי, אם כי 'תחום ידע' היה קרוב יותר למקור) מגרמנית, ששלטה ביד רמה באקדמיה הישראלית בתחילת דרכה, לפני שהאמריקאית השתלטה על כל חלקה טובה בעולם. כמובן, במדעי הרוח עוד יש כמה אנשים שטורחים ללמוד שפות אחרות, מלבד אנגלית. (ואני אפילו לא אטרח להעיר לך על המקור למינוח באנגלית)

  44. […] המותרות על גבישים אוקטגונליים (כלומר כאלה שבהן המגנטים אינם מתוסכלים). כל אחת מהשורות בטבלאות האלה הצריכה חישוב אלמנטרי של […]

  45. משתמש אנונימי (לא מזוהה)

    קצת באיחור, אבל לגבי הדיון של מדע-מול-לא-מדע: אין לי בעיה עם מימונם של מחקרים פילוסופיים לחלוטין (ראו 12), אבל איך זה יתכן שהתיקצוב שלהם קרוב כל כך לתיקצוב של המחקרים המעשיים? הבעיה היא לא ברמת התולת הצפויה, כי אם ברמת העלות: העלות של מחקר בפילוספיה (גם במדעי המחשב או מתמטיקה) היא מחשב, כמה ספרים, ומלגה לחוקר. במחקרים בתחומים "מעשיים" יותר צריך גם ציוד מעבדה וחומרים, ואלו יקרים הרבה יותר. אז איך ההבדל בתיקצוב כזה קטן??

  46. […] המותרות על גבישים אוקטגונליים (כלומר כאלה שבהן המגנטים אינם מתוסכלים). כל אחת מהשורות בטבלאות האלה הצריכה חישוב אלמנטרי של […]

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

דילוג לתוכן