בכל פעם שחשבת שבוואלה הגיעו לתחתית הבור, בכל פעם שחשבת שהם לא יצליחו להגיע נמוך יותר, בכל פעם שחשבת שלא יכול להיות טקסט מטונף יותר, ירוד יותר, מלוכלך יותר, טקסט שמצליח לייצג באופן טהור את המיץ של התחתית של הזבל הטבול עד צווארו בסחי וקיא, מגיע טקסט מופתי נוסף ומלמד כי וואלה היא אכן החירייה של האינטרנט הישראלי, נחל הקישון של התוכן המקוון המקומי, רמת חובב של כותבי הטקסטים השובבים שמרימים צואה המרוחה על הרצפה, מתגלגלים מצחוק ומתמוגגים משנינותם בשעה שהם כותבים – החזיקו חזק במסעד הכסא – זין!
כן, אני יודע. זה הסגנון המיוחד של וואלה, זה שהצעירים כל כך נגנבים עליו. כן, אני יודע, אני זקן וקשיש שלא מתחבר לרוח התקופה, רוח שוואלה היא הנציגה האותנטית שלה. כן, אני יודע, זו בסך הכל פארודיה ואני פשוט לא מבין את הסאטירה החברתית השנונה, הבועטת והישירה על כתיבה באינטרנט ואפילו על וואלה עצמה בסוג של היפוך על הפוך, הפוך על הפוך על הפוך. הו, איזה תחכום נפלא.
זו הסיבה שלכתוב על וואלה זה תמיד לקחת סיכון שמישהו יעקם מולך את האף ויגיד לך "אוי תנוח, אתה פשוט לא מבין את ההומור". זו גם הסיבה שאשתדל שלא לכתוב יותר על וואלה: יש גבול לתשומת הלב שצריך להקדיש למי שמשחרר נפיחות סירחניות, מוזיקליות ככל שיהיו. כחברה עסקית, וואלה היא ארגון חשוב ומרכזי באינטרנט הישראלי וצריך לעקוב אחריה. כגוף תוכן, וואלה הוא האתר המאוס בישראל, אתר של בדיחות פלוצים.
* גם אני יכול להקליד את המילה "זין" 10 פעמים בטקסט אחד. עכשיו כל מה שאני צריך זה לשלב שלוש פעמים את המילה "כוסית", לתאר את "אשכיו הגדולים של החנווני", לעסוק ב"זיקפה טורדנית" (או ב"אירקציה" – ללמדכם שהכותבים של וואלה גמרו כיתה י'), ואני מסודר.
כתיבת תגובה