בשבוע שעבר סיפרתי שהלכתי למפגש iDrink, המפגש של האובר-גיקים שהתקיים בתל-אביב. זו היתה חוויה יוצאת דופן שכתבתי עליה בקצרה בדבר היו"ר שמתפרסם מדי יום רביעי במוסף 24 שעות. הנה סריקה של הקטע (לחצו כדי להגדיל):
יש רגעים שהטקסט הזה נורא מצחיק אותי וברגעים אחרים הוא מעציב אותי. אולי זה מכיוון שהעובדה שבקושי חלפו 6-7 שנים מאז התפוצצות הבועה האחרונה ושוב מתקיימות אותן החגיגות, עם אותם הטקסטים, עם אותם החורים במציאות, היא משעשעת ומעציבה כאחד.
תקשיב, למרות שאני אוהב שאתה מביא לי קטעים מהעתיון שאני לא בטוח אקנה, והטקסטים שמה מאוד טובים, אני לא יכול כבר לחכות שג'ודי תגיב ותגיד לך שאתה גונב לה זכויות יוצרים או משהו. זה יהיה משעשע.
טקסט מעולה. אחרי שהגעתי ל-iDrink הזה שאתה מדווח עליו, הבנתי למה אתה מתכוון כשאתה אומר בועה. אבל אני דבק בטענתי שזו לא הבועה הקודמות. זו בועה חביבה של אנשים שמפטפטים ומצלמים את עצמם לדעת במקום לעבוד, ופה ושם מגייסים כמה גרושים בשביל להמשיך לעשות את זה – אבל אין בה את החגיגה ההדוניסטית חובקת-כל שאני זוכר מ-1999.
נשמע יותר כיף ממופע סטנד-אפ. מתי ה-iDrink הבא? 🙂
בהזמנה לאיידרינק האחרון אורלי כתבה בטעות שכמות המשתתפים מעידה על גדילת תעשית האינטרנט בישראל. בטעות, כי אין שום קשר בין השניים. מדובר בארוע חברתי לגמרי, שמרכיב הפיק-אפ בו רק גדל עם הזמן, כמו היחס בין מספר הנשים לגברים. לעומת זאת, המשמעות העסקית שלו רק יורדת. אני מסכים עם מוסיף: אין שום דבר מזיק או מוזר בארועים האלה כי כל הקטע שם הוא באמת לראות, להיראות, להצטלם ולצלם ואז להעלות לפייסבוק ולתייג אנשים. pure fun למי שנהנה מהדברים האלה. לי יש הרגשה שמיציתי ארועים מהסוג הזה.
ואני עדיין טוען שיש באירועים האלו, בייחוד כאשר אתה מקשיב לאנשים שמדברים בהם ולא רק לאלו שבאו למצוא בהם דייט, משהו מין האינדיקציה להלכי הרוח ולמנטליות של התעשייה.
אני מניח שהבעיה היא שהאירועים הפכו להיות הרבה יותר חברתיים והרבה פחות מקצועיים. המטרה של אירועים חברתיים היא לאו דווקא לנפח את הבועה, אלא אולי להראות ליזמים, אנשים מהתחום ובכלל לחברים שאתה לא לבד. שיהיה לך תירוץ להוריד את המקלדת מהירכיים בשבע בערב ולהגיע לשתות משהו, שזה לא טבעי במיוחד למי שסגור במשרד רוב היום.
אני לא חושב שיש הרבה יותר "בועה" מאשר לפני שנה, אני חושב שהרשת כן התבגרה. הרבה מאוד סטארט-אפים קמים היום למרות שב99 הם לא היו מגייסים כי הם מתבססים על אחוזי צמיחה נמוכים (50% בשנה ולא 500%) וכי יש להם מודל עסקי יציב (ולא "נתחיל עכשיו, כשיהיו מיליון משתמשים ננפיק).
חלק ניכר מהיישומים שמגישים (לא "פלטפורמת בלה-בלה-בלה) הם דווקא דברים שנועדו להשלים צורך או דווקא לייעל את החיים.
ועוד איך בועה.
פייסבוק בשווי 15 מיליארד?
יוטיוב בשווי 3.6 מיליארד?
זה רחוק שנות אור מהערך הראלי ואז מתחילה מלחמה בין החברות הגדולות, מלחמת למי יש יותר גדול שמטרתה אחת – ניפוח המניות
iBubble
חתול: האמת שהדיון כאן הוא על משהו אחר לגמרי. אבל כן, גם לדעתי הערכות השווי של חברות האינטרנט הגדולות מופרכות לגמרי.
את חבר שלי שהצטרף אליי פעם אחת לדברים האלה סיכם את היתרון הכלכלי של אירועי הiDrink האלה:
"בועה או לא בועה, הולכים קצת לתדלק שתיה בחינם. לוחצים כמה כפות ידיים, ואז יוצאים לבלות. מאוד פשוט ומשתלם כלכלית"
בועה, באבו-אבוה בועה.
אין לי מושג איך הגעתם למסקנה שיוטיוב שווה 15 מיליארד. כלומר, יש לי מושג, אבל לדעתי החישוב דפוק. מיקרוסופט שילמה את הסכון השערורייתי ששילמה לא על האחוזון של פייסבוק שקיבלה, אלא על הבלעדיות שם. לא ניתן פשוט להכפיל את הסכום הזה ולקבל את הערך הריאלי של פייסבוק.
בנוסף, כמו שאמר גאידמק, הערך של משהו הוא הסכום שמישהו מוכן לשלם עליו. פייסבוק לא שווים 15 מיליארד דולר כי אף אחד לא ישלם את הסכום הזה.
סטארט אפיסט זה ההפך מגיק
ניצן: לא אתהצינור (שכבר נקנתה ע"י זושה), פרצופספר.
אני לא יודע עם הווליואציה של פייסבוק מוגזמת – מה שאני כן חושב (אחרי כמה חודשים של שריצה לא מאוד אקטיבית שם) – זה ש(קצת כמו אפל) – ה"הרד קוד" גיקים לא מבינים מה זה בכלל. פייסבוק, למעשה, הוא מין שכבה מעל האינטרנט שמרכזת חלק גדול ממה שמושך אנשים לרשת במקום אחד – עם ממשק אחיד: תקשורת (אימייל), ניהול רשימת חברים (מסרים מיידיים), ניהול מועדים (ימי הולדת ,יציאות, אחרים), שטויות (אפליקציות, ושאר ירקות) ועוד שרותים – כולם באים כאפליקציות. כולם מאוד נוחים לשימוש – וכולם מאוד נגישים עלידי זה שהחברים שלך יזמינו אותך אל הדברים האלה (מה שמעניין זה שמי שהתחיל למעשה עם הוויראליות היו החברה של אייסיקיו – מה חבל שהם לא ממש ידעו לנצל את הפוטנציאל).
והפוטנציאל, בקיצור: פייסבוק לתקשורת ברשת הופך להיות כמו גוגל לפרסום ברשת (או אפל לנגני מדיה ניידים).
לגבי למה אנשים עם חליפות (ומיקרוסופט) זורקים כל כך הרבה כסף על פייסבוק? במילה אחת: פילוח. הם זורקים כסף על הפילוח של השוק שהוא אינהרנטי לכל אדם/קבוצה שמגדירה את עצמה בפייסבוק.
גוגל משתמשים באלגוריתמיקה להחליט איזה פרסומות מגיעות לאיזה אנשים. פייסבוק *לא צריכים* אלגוריתם. יש להם משתמשים (וחברים של המשתמשים) שיבצעו את הפילוח בעצמם. בחינם. והוא גם פילוח יותר מדוייק ויעיל מכל אלגוריתם שגוגל תבצע.
לגבי התוכניות של גוגל. לי אין מושג. אבל עושה רושם שר"ש מפספס קצת. התוכנית שלהם היא להלחם בפייסבוק על ידי פיתוח של פרוטוקול פתוח של רשתות חברתיות (נינג, אורקוט ואחרים כבר בפנים, דרך אגב). הנה מה שמרק אנדרסן, מייסד נינג, אומר:
http://blog.pmarca.com/2007/10/open-social-a-n.html
האם זה יצליח לגוגל ולשאר המתחרים של פייסבוק? אני לא בטוח. אולי כן. אולי לא. מה שבטוח: אולי.
אופס. זה היה אמור להיות תגובה לסיפור אחר. ugh.
אופס. הכוונה כמובן לפייסבוק. עם קוראי הנאמנים הסליחה.
llol פרצוףספר 😛
אהבתי ^^
השאלה שצריכה להישאל, והנה אני שואל אותה היא – למה אין לטור שלך מאייר? לכל טור שמכבד את עצמו בידיעות יש מאייר קבוע. איך אתה בכלל מעז להסתובב ככה באירועים כמו IDrink עם טור בלי מאייר? אתה לא חושש שיבוא איזה איתן, יצביע ויגיד: "הו, הנה ההוא שיש לו טור בלי איור!"
לא שאני מציע את עצמי חלילה.
אשי – הטור הזה נמצא בתחתית העמוד ומעליו, לאורך כ-2/3 מהעמוד, נמצא לו שם יופי של איור. קבוע. מדי שבוע. צר לי 🙂
טוב נו
כתיבת תגובה