זהו יום של פוסטים בענייני חינוך. הבלונדינית הסודית שלחה אלינו טקסט לקטגוריית כתב/ת אורח/ת. הנה הוא לפניכם:
בימים כתיקונם בשעה הזו היו אמורים כולם להיות בבית, שקועים עמוק בתוך הכרית, שעות ספורות לפני שהם פוגשים את החברים בחצר בית־הספר. עכשיו הם עומדים מול דילמה שאף מורה לא הכין אותם לקראתה.
האמת? אם הכתבה של עומר רבין הייתה נפתחת במשפט הזה הייתי בטוחה שמדובר באוסף צעירים אידאליסטים שמנצלים את החופש הפתאומי שנפל עליהם כדי לעזור לנוער במצוקה, לסייע למשפחות מעוטות יכולת, להתנדב בבתי חולים או אפילו (רחמנא לצלן) לגדל מודעות פוליטית ולהשתתף באחד מהמאבקים הכלכליים-חברתיים שמציפים את המדינה. כמה חבל שהמשפט הזה הגיע בערך באמצע הכתבה ואני כבר יודעת שהדילמה מולה הם עומדים היא מה לעשות עם חברם השיכור, ששתה שמונה כוסות וודקה ואיבד את ההכרה.
בהמשך הפסקה רבין מתאר את תגובת אמו של הנער, אחרי שהחבורה, בקושי רב, מחליטה שהפתרון לדילמה המוסרית הוא טלפון למד"א:
האם, מבוהלת למראה בנה המעולף, דורשת לדעת "מה הם לקחו" ונשבעת לעדכן עד הבוקר את כל ההורים. "הילדים שלנו פשוט מופקרים," תאמר אחרי לילה לצד בנה בבית־החולים. "כל הילדים שהסתובבו שם בגן הם בני טובים שהולכים לבתי־הספר הטובים ביותר ומחונכים בצורה הטובה ביותר, אבל עכשיו אין להם לאן ללכת ומה לעשות, אז הם יושבים בגנים, והשעמום מדרדר אותם לעשות דברים נוראים וחסרי אחריות כאלה".
ליד מיטתו של ד' הלום האלכוהול, אמו פותחת צוהר לעולמם של הורים למתבגרים – משימה קשה תמיד, וקשה עוד יותר כשהמתבגר מובטל ומשועמם.
אם זה היה הילד של אחד מבכירי ארגון המורים או מבכירי משרדי החינוך והאוצר, כבר למחרת הם כולם היו מלמדים בכיתות. הרשויות חייבות לקחת אחריות ולפתוח את בתי־הספר בבוקר לאיזושהי פעילות חלופית. אני כאם הכרחתי את הבן שלי לצאת ולעבוד כדי שלא יישב ויתבטל בבית, והנה, זה מה שהוא עשה עם הכסף שהרוויח: קנה בקבוק וודקה והשתכר בגן ציבורי.
הייתי מציעה להעניק לאם את פרס רוה"מ להורה השנה, סך הכל הבן שלה הולך לבית ספר הטוב ביותר ומחונך בצורה הטובה ביותר אבל היות ומר אולמרט קצת עסוק כרגע אני אתעלם מהעובדה השולית שה"רשויות" שאמורות לקחת אחריות על צריכת האלכוהול של מתבגרים ו/או על המקום בו הם נמצאים בחצות הלילה הן אלה המוכרות לציבור הרחב בתואר אבא/אמא ואמשיך לאירוע הבא.
אביה של הילדה שנאנסה בפרדס חנה טען: "בתי היא קורבן השביתה" והוסיף: "אני מפנה אצבע מאשימה לרן ארז. אילולא השביתה זה לא היה קורה".
למי שלא מעורה בפרטים, מדובר על ילדה בת 12 שעל פי החשד הגיע לביתו של ילד בן 13 בשעות הלילה ונאנסה על ידי הילד וחברו כשההורים ישנו בחדר הסמוך. שלא תבינו לא נכון, אני לרגע לא מקלה ראש בטראומה שעברו ועוברים הילדה ובני משפחתה ובזוועות שעוד צפויות להם. לרגע אני לא ממעיטה בהלם ובזעזוע של הורה שמגלה שיכול להיות שהבן שלו אנס אבל סליחה?? רן ארז אחראי לכך שילדות בנות 12 יבלו את לילותיהן במיטות שלהן? מנהלת התיכון בפרדס חנה אמורה לעבור בית בית ולוודא שכל ילד וילדה נמצאים בבתים שלהם?
אחרי כמעט עשר שנים שאני מבלה בתוך, ליד ומסביב למערכת החינוך בישראל* יש כל כך הרבה דברים שיכולתי לכתוב לסיכום הפוסט הזה ואיכשהו כל טיעון שאני חושבת עליו מצליח רק להעליב אותי ואת הקולגות שלי.
מערכת החינוך בישראל מתבססת כולה על טוב הלב ועל האחריות המקצועית והאישית שלי, של החברים שלי ושל הקולגות שלי. תאמינו או לא, אנחנו באים לעבודה כל בוקר כי אנחנו אוהבים את התלמידים שלנו, אכפת לנו מהם וחשוב לנו לתת להם את נקודת הפתיחה הכי טובה שאפשר. אתם יכולים לחשוב על עוד סיבה שתגרום לאדם מוכשר עם תואר אחד לפחות להשאר בעבודה בה הוא מרוויח קצת פחות מ-4,000 ש"ח עבור 100 שעות** בחודש?
* ואפילו לא תלוש משכורת אחד ממשרד החינוך, השביתה הזו, כמו כל המגעים שמנהלים ארגוני המורים/משרד החינוך/משרד האוצר, אינה נוגעת בשום צורה לתנאי ההעסקה שלי.
** 100 שעות רשמיות, כלומר מה שכתוב בתלוש, לפני שסופרים את זמן הכנת שעורים, בדיקת מבחנים, טיפול בעניני משמעת, שיחות עם הורים ותמיכה לימודית או רגשית בתלמידים שלא מקבלים את התמיכה הזו במקומות אחרים, נגיד בבית.
כתיבת תגובה