רוגל, שנשלח על ידי הגלוב לארה"ב (כולל מגורים, מקום עבודה וזהות סודית), מכסה עבור הקונצרן את הבחירות המתקרבות באמריקה. פוסט האורח הבא הוא ראשון בסדרה של כתבות וידיעות כמו גם פודקאסטים, וידאוקאסטים, מבזקים מיוחדים, שידורים ישירים מחוף לחוף ושידורי לוויין רב-תכליתיים (לא כולל שיבושים או בשר חתולי). הנה הטקסט שלו:
עם התפשטות הרשתות החברתיות, הבלוגים ושירותים המושתתים על תוכן המיוצר על ידי הגולשים עצמם, מתבססת ההנחה כי לרשת האינטרנט – ולתהליכים הקורים בה – השפעה ממשית על המציאות הלא מקוונת. האם אכן האינטרנט, במהותה החברתית, אכן השיגה את המסה הקריטית להוות גורם מרכזי כחלק מהמארג החברתי הכולל או שהיא עדיין כלי ביטוי לקבוצות קטנות יחסית, אשר אינן מייצגות את כלל האוכלוסיה?
הבחירות הממשמשות ובאות לנשיאות בארה"ב יכולות להוות מבחן מעניין למדי.
כבר בשנת 2004 ניתן היה לחזות בהתגברות השפעת האינטרנט. המועמד הדמוקרטי מוורמונט, הווארד דין, נישא על גלי אהדה של גולשי האינטרנט, ונכונותם למסור את פרטי כרטיס האשראי שלהם, היה המועמד המוביל לזכות בכרטיס הדמוקרטי לנשיאות. עד שהחלו הבחירות הלא מקוונות, בהם התרסקה מועמדותו ברעש שהאפיל על נאומי עצרות הבחירות שלו.
אולם אלו היו בחירות 1.0, ומאז הרשת צברה תאוצה, משתמשים ושירותי ווב 2.0 לעייפה. ומעומדים כמו אובמה מקבלים תרומות מיותר אנשים מאשר הילרי קלינטון בזכות האינטרנט, ויותר תורמים יכול להתבטא בפני יותר בוחרים. אולם הסקרים מצביעים על העמקת הפער לטובת קלינטון.
יחד עם זאת אובמה איננו מועמד 2.0 לגמרי. המועמד שכבש את הרשת הוא חבר קונגרס (בפעם העשירית) מהמחוז ה-14 בטקסס בשם רון פול. כמו הווארד דין, רון פול הוא רופא שעבר לפוליטיקה וכמו הווארד דין מועמדותו לנשיאות כבשה את האינטרנט. כאן גם המקום להוסיף גילוי נאות שאני תומך נלהב במועמדותו של הד"ר מטקסס.
רון פול הוא חבר קונגרס אלמוני למדי, שהיה ידוע בעיקר בחוגים ליברטריאנים (הוא גם היה המועמד של המפלגה הליבארטריאנית לנשיאות ב-1988), הידוע בעיקר בכינוי "ד"ר לא" מאחר והוא לא תמך באף הצעת חקיקה שהייתה מנוגדת לפירוש מחמיר של החוקה. ואכן הכרזתו על הצטרפותו למירוץ לנשיאות לא עוררה שום עניין, ותוייקה כמועמדות של "עוד אחד שרץ". אולם התנגדותו למלחמה בעירק וגישתו למדיניות חוץ של non-intervention, יחד עם מסר של צמצום מעורבות הממשלה בחיי האזרחים, הציבו אותו כחריג בנוף הרפובליקני והובילו לאימוצו אל חיקם של גולשי אינטרנט רבים.
לד"ר הקשיש יש יותר "חברים" במייספייס מכל המועמדים האחרים יחדיו. בשירות meetup.com יש יותר מ-50,000 בקשות של קבוצות להפגש עם המועמד מטקסס (לאובמה, המועמד הפופולרי הבא, יש כ-6,000 בקשות). חברי הקבוצות השונות מעלים סרטוני תעמולה ליוטיוב הזוכים לפופולריות עצומה ( עשרות ומאות אלפי צפיות). השתתפותם הפעילה של תומכיו הרעשניים של רון פול הובילה להסרת סקרים על תוצאות העימותים הטלוויזיונים מחשש להטיה. והתומכים הרבים מראים גם נכונות לתרום להצלחת המועמד והביאו אותו למקום הרביעי באיסוף תרומות במפלגה הרפובליקנית, עם יותר תרומות ממועמדים מפורסמים ממנו כג'ון מקיין.
לכאורה זהו הסמן המובהק ביותר להתגברות השפעת האינטרנט והמגמות החברתיות השולטות בו. אולם מבט חטוף בסקרים מראה כי אחוזי התמיכה ברון פול נעים בין 2%-5% – נתון שכנראה משקף את המציאות בצורה הרבה יותר מדוייקת. מה זה אומר על האינטרנט? המחמירים יטענו שהאינטרנט הוכח ככלי לא אמין למדידת תופעות חברתיות וכמדיום להשפיע עליהן. אני לעומת זאת בוחר להיות אופטימי – יש עוד המון מקום להתרחב!
כתיבת תגובה