בבלוגספירה בארה"ב מתנהל בימים האחרונים דיון מעניין העוסק בקשר שבין כתיבה וסקירה של מוצרים טכנולוגיים בעיתונות לבין אתיקה וגילוי נאות. באופן ספציפי, הדיון עוסק בדיוויד פוג, מי שבין השאר אחראי על ביקורות מוצרי הטכנולוגיה השונים ב"ניו-יורק טיימס".
פוג הוא אישיות צבעונית, מוכשרת ומשעשעת. מספיק לראות את המצגת שלו ב-TED כדי להבין שהאיש הוא רב פעלים ורב מעללים. מכיוון שפוג כותב באחד העיתונים החשובים בעולם, הוא היה אחד מבין ארבעת העיתונאים שזכו לקבל את ה-iPhone כמה שבועות לפני שאר העולם כדי שיוכל להתרשם ממנו ולכתוב עליו ביקורת מבעוד מועד (העיתונאים האחרים היו אדוארד בייג מה-USA Today [תיכף נחזור אליו], סטיבן לוי מניוזוויק, ו-וולטר מוסברג וקת'רין בורהט מהוול-סטריט ג'ורנל).
הביקורת של כל העיתונאים היתה חיובית. פוג לא היה יוצא דופן כאשר קבע ש"רוב ההייפ מוצדק". מכיוון שפוג הוא אישיות צבעונית במיוחד, הוא הפיק בנוסף שני סרטוני וידאו קורעים ומשעשעים שעסקו ב-iPhone. הנה הראשון, והנה השני.
אלא שמסתבר שישנה בעיה קטנה. פוג הוא לא רק עיתונאי מוכשר אלא גם סופר די מוצלח. העניין הוא שהוא לא כותב רומנים כי אם ספרים העוסקים במוצרים של, ניחשתם נכון, אפל. פוג כתב ספרים על כמה מוצרים של החברה (אמנם הוא גם כתב כמה ספרים על מוצרי מיקרוסופט אך בעליל הוא חובב יותר את מוצרי אפל) ואפל מממנת נסיעות שלו לכל מיני מקומות בהם הוא מרצה כיצד ניתן להפיק יותר ממוצריה. אז נכון שההרצאות ניתנות בחינם ובהתנדבות אך הנסיעות הן על אפל (כעת גם ברורה יותר הביקורת שהוא העביר על מיקרוסופט בהופעתו ב-TED).
וכאן אנחנו חוזרים שוב לסיפור ה-iPhone. באתר ביזנס 2.0 כתבו טקסט קצר שעוסק בניגוד העניינים – לכאורה – של פוג. פוג לא נותר חייב והגיב. הוא טען כי בסדרת הספרים אליה הוא כותב (הוא זה שייסד אותה לפני כמה שנים) הנקראת Missing Manual, הופיעו יותר ספרים העוסקים במיקרוסופט מאשר באפל וכי בנסיעותיו ובהרצאותיו הוא מדבר גם על מוצרי מיקרוסופט ולא רק על מוצרי אפל. את אנשי ביזנס 2.0 זה לא שכנע, ואני חושב שדי בצדק. הם טענו שלכל הפחות צריך להופיע סוג של גילוי נאות בכל פעם שפוג כותב על מוצרי אפל.
זה לא סוד שעיתונאות עשוי להתגלות כמקצוע בעייתי למי שרוצה להתפרנס בכבוד (למרות שיש לי הרגשה שזו לא הבעיה של פוג) ועדיין, כאשר פוג כותב ספר ששמו: iPhone: The Missing Manual, בו הוא מסביר כיצד ניתן להוציא יותר מה-iPhone, יש לו אינטרס מסחרי שהמוצר שעליו הוא כתב ספר יצליח שכן ככל שהמוצר מצליח יותר, כך גדל הסיכוי שאנשים יקנו את הספר שעוסק במוצר.
פוג הוא לא היחיד. זוכרים את אדוארד בייג, זה שכתב על הסקירה על ה-iPhone עבור ה-USA Today? קבלו את הספר שלו.
אלו מסוג המקרים שגורמים לך לנוע באי נוחות בכסא ולומר "אהמממ". מצד אחד, אנשים שהמקצוע שלהם הוא כתיבה רוצים להתפרנס מהכישרון שלהם ולכתוב. מצד שני, כאשר אתה מסקר מוצר ויודע שבעוד שבועיים עומד להתפרסם ספר שלך שכל כולו הסברים כיצד להשתמש במוצר, האם אתה באמת מסוגל לכתוב ביקורת נוקבת על אותו מוצר ממש? בעיה.
כתיבת תגובה