רבים פונים אליי באחרונה ואומרים לי "יו"ר, איפה אתה? למה אתה לא כותב? למה לקחת הפסקה? אתה לא רואים שהחברים שלך לגלוב לא כותבים? אתה לא מבין שהם נבלות? יו"ר, לאן נעלמת?".
אני נאנח.
אני נאנח כי אנשים באמת קוראים לי לפעמים יו"ר וזה די משעשע, אבל לא רק. אני מסביר להם שלקחתי הפסקה למטרות טובות, למטרות חשובות ונעלות ובראשן לעצור את השעון (בטור השמאלי, קצת למטה, זה שמתקתק את עצמו לאחור) ולסיים את עבודת הדוקטורט שלי.
"האם זה משתלם יו"ר?", הם מקשים.
"כמובן שזה משתלם*", אני עונה להם.
היום לדוגמה, קיבלתי מכתב שמספר שאישרו לי את הצעת המחקר!
אני תלמיד מן המניין!! מן המניין!!!
זה אומר שאם אתם צריכים מניין אתם יכולים לקרוא לי**!!!!
~מסתכל לצדדים~
קולולולולולו לעצמי.
* אין שום קשר. את הצעת המחקר הגשתי כבר לפני שנה. מאז היא עברה מנחים, שופטים פנימיים, חיצוניים, וועדה לתואר שלישי ואז נחתמה על ידי צ'ינגפינקי.
** אני לא אבוא, אבל עדיין אתם יכולים לקרוא לי!
כתיבת תגובה