ארצות הברית, בה כידוע יש הפרדה בין דת ומדינה, משופעת במגוון רב של דתות ואמונות; הדבר מתבטא, כמובן, גם במגוון הדתות של החיילים המשרתים בצבא האמריקאי. על פי המסורת, צבא ארה"ב מכבד את חלליו בסמל הדת הרלוונטית על המצבה הצבאית האחידה, אבל אי אפשר לשים שם מה שרוצים: יש רשימה מסודרת של דתות, וסמל עבור כל דת. לאחרונה גילתה אלמנת חייל בן דת הויקה כי הצבא לא מכיר בדת שלה, ואינו מאפשר לה להציג כוכב מחומש על המצבה.
לכאורה דת אינה אמורה לעניין את המדינה ומוסדותיה. בעצם הרכבת רשימה של דתות "מאושרות", יש הפרה של ההפרדה בין דת ומדינה. האלמנה תבעה את ממשלת ארה"ב (ביחד עם האגודה האמריקאית לזכויות האזרח), ולממשלה התברר די מהר כי אין לה שום קייס. הפשרה עלתה למשלם המיסים למעלה ממאתיים אלף דולר.
בישראל המצב שונה. מי שאינו מעוניין להיקבר בבית עלמין עירוני (שהם תמיד יהודים/מוסלמיים/נוצריים) צריך ללכת לחפש מקום אחר. לאחרונה דוקא יש התעוררות מסוימת בעניין הזה. ועדיין, ברירת המחדל היא לפי סעיף הלאום בתעודת הזהות – עוד סממן לתסביך האנאלי של המדינה שחייבת לקטלג את האזרחים. מעניין איך משרד הפנים הישראלי יצליח להתמודד עם 37 הדתות שמופיעות, נכון להיום, ברשימת הסמלים הדתיים של הצבא האמריקאי.
אגב, אם יש למישהו הצעות לסמלים שצריך להוסיף לרשימה (אולי מישהו כבר התחיל לתכנן לעצמו מצבה? יובל די זקן) – אתם מוזמנים.
כתיבת תגובה