[מחשבה]
[זה מסוג הפוסטים שאצטער שכתבתי]
[/מחשבה]
אתמול הפנה מישהו את תשומת ליבי לפוסט בבלוג של גיא גרימלנד, כתב הייטק בטוש. בפוסט, מגיע גרימלנד למסקנה המדהימה (!) כי לאמצעי התקשורת תפקיד מרכזי בפמפום הבועה (ועל כך ענה לו מגיב מספר 1: "בוקר טוב אליהו"). למרבה הצער, רגע ההתגלות של גרימלנד בו הבין מה תפקידו בהזנת הבועה, היה קצר אפילו במונחים של גרימלנד עצמו.
בידיעה שמתפרסמת כעת בטוש, מראיין גרימלנד את דב מורן, המייסד של אם-סיסטמס, זה שאמר: "אנחנו לא חברה לרכישה ואנחנו מעבירים את המסר הזה באופן ברור מאוד" ולאחר שבועיים מכר את החברה שלו לסנדיסק. ניתן היה לצפות שלאיש בעל רקורד כה מפוקפק בתחום האמינות, יתייחסו בקורטוב של חשדנות, אבל לא גרימלנד; הוא גרופי.
כנראה שזו הסיבה שאין לו בעיה כאשר מורן לא מוכן לומר לו מה עושה חברת הסטארט-אפ החדשה שלו (אבל מוכן לומר לו את השם שלה! ואוו, חשיפה!!). אין לו גם בעיה לתקוע בשורה הראשונה של הטקסט שלו את ההצהרה שכל יזם פולט בפני עיתונאי: "המטרה היא לעשות משהו שישנה את פני עולם הסלולר". לאאא, וואלה?! גרימלנד לא לוחץ לקבל פרטים נוספים, ואם הוא לוחץ אין לזה עדות בטקסט. מה שיש הוא הסבר:
כיאה ליזם מנוסה בעל עבר עשיר בהיי-טק, הוא מסרב לחשוף פרטים נוספים.
אהה, זה בגלל שהוא נוהג "כיאה ליזם מנוסה". זה לא שמשתמשים בגרימלנד כדי להבנות איזה מיתוס בגרוש של איזו חברה מסתורית (שלא אתפלא אם בימים אלו ממש היא מגייסת עובדים). לא, זה פשוט שהוא יזם מנוסה ("יומרני אבל לא שחצן", כפי שהוא מעיד על עצמו). ולמה שיהיה שחצן אם יש את השאלות של גרימלנד? באקט הירואי, הוא מצמיד את מורן לקיר, מחבר את רגליו לשאלטר ואז יורה שאלה תוקפנית: "אני מניח שקרנות הון סיכון רצו אחריך. קיבלת השקעה?". אחחח, עיתונות חוקרת במיטבה.
כך מצליח גרימלנד לעשות תרגיל לוליינות הגובל בבלתי יאמן: ביד אחת הוא כותב פוסט המבכה את תמימותם וחוסר מקצועיותם של העיתונאים המפמפמים בועה וביד השניה הוא כותב טקסט שמפמפם את אותה בועה ממש.
עדכון: באופן מפתיע ובהצטרפות מקרים קוסמית, השאלה ההירואית של גרימלנד (קרנות הון הסיכון רצו אחריך) אינה מופיעה בגרסה של המהדורה המודפסת. יחי העורכים! (עורכת, במקרה הזה) יחי! יחי! יחי!!
כתיבת תגובה