במוסף "שוק ההון" של "גלובס" שמתפרסם הערב, מופיע ראיון שלא ראיתי כמותו מעולם*. המדובר בראיון שערכה גלי וינרב עם הקרדיולוג האירופי (שנטען על ידה שהוא "בכיר"), הפרופ' זיגמונד סילבר.
ראשית, כל הכבוד שיש מישהו ב"גלובס" שעוסק בנושאי מדע ורפואה וכל הכבוד ל"גלובס" שנותן לנושא החשוב הזה מקום. זה יופי וזה מבורך. ובכל זאת, הראיון הספציפי הזה הוא ביזארי טילים. הדרך הטובה ביותר להסביר מה כאן כל כך מוזר היא לצטט כמה שאלות ותשובות (השאלות בפונט מודגש) כפי שהן מופיעות בראיון.
חברת קור-אסיסט פיתחה מכשיר המבוסס על קפיץ, אתו ניתן לחבר ללב של חולה באי ספיקת לב, אשר רקמת ליבו הצטלקה והתקשתה. המכשיר מחובר ללב, מתכווץ כאשר הלב מתכווץ וכאשר מגיע זמנו של הלב להתרחב המכשיר מתרחב גם הוא, ומאפשר ללב להתרחב תוך הפעלה של פחות לחץ. בכך נמנע נזק ללב.
"זה נשמע די מרגש. הייתי רוצה לראות את תוצאות הניסוי בחיות".חברת מדיקל קומפריישן פיתחה מכשיר נייד, המפעיל לחץ על הגפיים ומעודד זרימה של דם כדי למנוע קרישה במהלך ניתוח ואחריו. המכשיר קל וקטן וניתן להלבישו על הגפה לאורך זמן ולא להסירו. לכן הוא מניב תוצאות קליניות שיכולות להפוך אותו לחלופי לתרופה לדילול דם.
"יש מכשירים כאלה. לא ברור מה החידוש".ג'ינגרפטס פיתחה שיטה להנדסה גנטית של תאים באופן המשנה את הפעילות החשמלית שלהם. הכוונה היא לבנות מהתאים הללו רקמות בעלות פעילות חשמלית על פי דרישתו של מי שהינדס אותן, ולהשתילן לצד רקמות שאנחנו רוצים לשנות את הפעילות החשמלית שלהן, כמו למשל על לב שקצב הפעימה שלו לא סדיר.
"שוב, דרוש עוד הרבה מאוד מידע".רפאל מדיקל פיתחה פילטר המותקן בעורקים בזמן ניתוח ומונע מתסחיפים לעבור אל המוח והריאות. זה עובד על בסיס לחץ על העורק ולא על בסיס קרסים הנכנסים לתוך דופן כלי הדם עצמה.
"נשמע מעניין".
(אם אתם חושבים שערכתי את התשובות או קיצרתי אותן, חישבו שנית. כך זה מופיע במקור ויש עוד 6-7 שאלות ותשובות שנראות בדיוק, אבל בדיוק אותו הדבר)
ואני שואל – WTF?!? מה זה הדבר הזה? זה ראיון? זה נשמע כמו סטודנטית שמעבירה רפרט בפני כיתה (במקרה הטוב) או כתבת שמראיינת את עצמה (במקרה הרע). אם וינרב רוצה להראות שהיא שולטת בחומר, אהלן וסהלן, שתעשה את זה בזמנה החופשי, אבל בעיתון? הרי אחרי שתי דקות היא ודאי הבינה שסילבר לא מעוניין לחוות דעה על תיאורי הפיתוחים שניתנו לו כאילו היו שיחת מעלית עם שותף במנהל קרן הון סיכון. למעשה, וינרב עצמה כותבת לפני שהיא מצטטת את עצמה ואת התשובות של סילבר: "ובכל מקרה, הוא טורח לציין מראש כי דרוש לו מידע נוסף".
האם וינרב תופסת את תפקידה כמי שאחראית לעשות פיצ'ינג של פיתוחים ישראלים? אם כן (וזה לא נשמע לי תפקיד רע) שתלך לעבוד במשרד המסחר והתעשייה. מדוע התוצאה המשונה הזו, שהקשר בינה ובין הקונספט של "ראיון" הוא מקרי לחלוטין, מתפרסמת כמו שהיא? האם אין עורכים ב"גלובס"?
* אחרי תקופה ארוכה שנטפלתי לטוש נראה שמתחילה תקופה (שאני מקווה שתהיה ארוכה קצת פחות) שבה יוצא שאני נטפל ל"גלובס". זה באמת לא בכוונה.
כתיבת תגובה