הפוסט הבא נשלח על ידי גלית לאימייל הסגול עם הנקודות הצהובות (טוב, בסדר, למען האמת היא העבירה לי אותו במסנג'ר). אני מודה שבהתחלה לא ממש התלהבתי במיוחד מכל האג'נדה הפמיניסטית הזאת שהוא כולל (לא מספיק שיש לנו כאן את מוסיף?), אבל אז הבנתי שאם אני אהיה זה שיעלה את הטקסט לאוויר, לפחות טכנית זה יראה כאילו פרסמתי פוסט, ומיד הסכמתי.
אז הנה, קבלו אותה:
"תרבות יום א'" הוא מנהג שתמיד היה חביב בעיני וזאת למרות שמעולם לא לקחתי בו חלק פעיל. כיוון שכך, הייתי מסתפקת במחזה של חבורת חיילים קרביים מתעפצים מתחת לגשר בין עזריאלי לקרייה בימי ראשון בבוקר, ומחפשת במבט את ההוא שמנסה להבין איך בדיוק ממלאים כל אותם חיילים את חובתם למדינה, על ידי כך שהם מסתובבים בקניון (תרבות יום א' לג'ובניקים פשוט לא הייתה מקנה את אותו אפקט, מסיבות מובנות). ובכן, לא עוד.
השבועון "במחנה" מפרסם בגיליונו האחרון שבקרוב יוחלף האירוע החינוכי ב"מיזם חדש" – "אירוע ייחודי המיועד לחיילות צה"ל בלבד". למעלה מעשור עבר מאז שצה"ל התחיל לצמצם את היחידות הנפרדות (לא בלי דחיפה של בג"צ, כמקובל במחוזותינו), והנה, בלי שמץ של בושה, מזכירים בחיל החינוך* לחיילת העברייה את מקומה הראוי – את יכולה להיות טייסת קרב או מדריכת חי"ר, לעמוד במחסומים או לטפל בפצועים כל עוד את זוכרת מה חשוב באמת – להיות מטופחת ולהתאפר איפור בסיסי. צבעי הסוואה לא נחשבים הפעם.
"לוח הזמנים של יום הכיף, כפי שנקבע על-ידי המארגנים, נשי במיוחד: בראשית התכנסות וכיבוד קל. לאחר מכן יתקיימו הרצאות על אודות היגיינה נשית מפי אחות מוסמכת, על טיפוח העור ואיפור בסיסי מפי מדריכה בחברת איפור מובילה ולבסוף הרצאה על אופנה וסטיילינג מפי מעצבת הבית של חברת אופנה מוכרת".
בנוסף יצפו הבנות בסרט קולנוע ויקבלו מתנות שוות. איך אני יודעת שמדובר במתנות שוות? ככה כתבו בעיתון הצבאי**. בחיי.
"ערכת טיפוח וסט איפור, ערכת היגיינה אישית (הכוללת גם תחבושות וטמפונים), סט תחתוני חוטיני, שובר קנייה בסך 60 שקל לרכישת חצאית או מכנסיים, מגזין 'גו' ושרוך לטלפון הסלולרי".
מנהל מועדון "יותר" המצוטט בכתבה מציין שהבנים המקנאים יכולים להירגע – תוכנית דומה מתגבשת גם למענם. כיוון שכך, אני מניחה שניתן לצפות שהם יצפו בסרט אקשן מיליטריסטי ויזכו להרצאה על תיקון מכוניות והדרך הנכונה להתגלח בלי חתכים.
למען הסר ספק, אני לא חושבת שתרבות יום א' צריכה להיות "נשית במיוחד", "גברית במיוחד" או קשורה בדרך כלשהי למינם של החיילים – יש מספיק נושאים שצריכים להטריד חיילים וחיילות ככאלו. אבל אם כבר מישהו בקודקודיה (זה יהיה אפילו עצוב יותר אם מדובר בקודקודית) הגיע למסקנה שהשאלה המגדרית בכל זאת רלוונטית, הייתי מצפה שהנושאים שיעלו שם יהיו רלוונטיים לאוכלוסיית היעד. למשל, כל מיני דברים קטנים ומטופשים כמו שוויון בתוך היחידה, דרכים להתמודד עם הטרדות מיניות של מפקדים או תקרת הזכוכית העומדת בפני אלו ששוקלות קריירה צבאית.
בתחילת שירותי הצבאי הסבירה לנו המ"מית ש"מטרת הטירונות להפוך אתכן מנערות – לחיילות!"***. סימון דה בובאר, כמה שנים לפניה, כתבה שאשה לא נולדת אשה אלא נעשית כזו. לצה"ל, בניגוד לדעת קרן המ"מית, לא ממש אכפת כנראה עד כמה האזרחיות הצעירות נעשות חיילות. הרבה יותר חשוב לעשות אותן נשים.
(וזה בלי להגיד אף מילה על הפרטת החינוך לערכים בצה"ל, החדירה הבוטה של גורמים מסחריים לתוכו וניצול קהל שבוי שלא זוכה להגנת אמנת ז'נבה, שהוא ממש חלומו של כל מפרסם).
——————————————
*אני מניחה שמדובר בחיל חינוך, הכתבה לא מציינת מי אחראי להחלטה האומללה.
** ניר ניומן, אין לי שום דבר נגדך ואני בטוחה שהיית שמח מאד שלא לכתוב את הטקסטים האלה. אני מניחה ככה, כי (גילוי נאות?) אני עצמי שירתי ביחידה לפני אי אילו שנים. מעניין אם גם אותי קח"ר יסלק משירות מילואים ביחידה (אחרי שמישהו יזכר שרשמית אני מוצבת שם), או שכבחורה יוותרו לי, כל עוד אזכור להיות מטופחת אם וכאשר תגיע המעטפה החומה.
*** הציטוט חופשי, כמובן. כמו כולם גם אני הדחקתי חלקים נבחרים מהטירונות.
כתיבת תגובה