אתמול נשברתי והחלטתי לנסוע לועידת ישראל לעסקים (כלומר הועידה השנתית שעיתון "גלובס" מארגן). הגעתי לשם בסביבות 11:30 רק כדי לגלות שכל הכבישים סתומים, כל החניונים מלאים וקבוצה קטנה של מפגינים עומדת בפינה וצועקת נגד אולמרט שהגיע מוקדם בבוקר אבל מאז כבר הספיק להמריא לגרמניה.
הועידה עצמה, כמו כל שנה, שעמום רצח (שמעתי שהיו 2-3 הרצאות בסדר). ובכל זאת נכנסתי להרצאה שעסקה בשיווק בעידן ה-2.0 ויצאתי כעבור רבע שעה. הבנאליות חגגה. במסדרון הביתנים פיתו את המבקרים, לא משהו לכתוב עליו הביתה – חוץ מסלקום.
סלקום ארגנה מין במה קטנה שעליה רקדו עובדי החברה (או מי מטעמה). הרקדנים משכו-גררו עוברים וחרשים לעלות על הבמה ולרקוד איתם כשברקע להיטים מדהימים כמו "את הריץ' את הרץ' את הרי'צ'רץ' נפתח". לא ראיתי את זה בעיני אבל היה מי שסיפר לי שגם מנכ"ל סלקום עלה על הבמה ורקד.
אני מודה שאני לא אשף שיווק ובכלל רוב השיווק בעולם נראה לי כמו חרטה-ברטה. אבל האם יש מישהו שיכול להסביר לי את הגאונות השיווקית הזו של סלקום? הרי לא היו שם צעירים ובני נוער – היו שם אנשי עסקים מהשורה הראשונה שבאו לראות ולהיראות. האם הם רצו להיראות רוקדים? ובכלל, מה בדיוק המסר שסלקום מעבירה בריקודים האלו? אנחנו מגניבים? זה המסר שהם רוצים להעביר? ולמי – לאנשי עסקים בחליפות בתור לארוחת צהריים? תאמרו, הנה עובדה, אתה זוכר את סלקום. זה כמובן נכון – אלא שאני זוכר אותם לרעה. האם אין זה משנה איך אתה זוכר את החברה כל עוד אתה זוכר אותה?
אם למישהו יש פה רעיון מהו "המסר השיווקי" של ריקודי סלקום, אשמח לשמוע כי כמה שלא שברנו את הראש על העניין (חבריי ואני) לא הצלחנו למצוא תשובה.
כתיבת תגובה