אחת, שתיים, אחת שתיים. זה עובד? איי, איי? עובד? יופי.
גבירותיי ורבותיי, ערב טוב. ביקשתי לכנס את מסיבת העיתונאים כדי למסור שתי הצהרות. אבקש את סבלנותכם עד לתום הקראתן.
הגלוב נוסד לאחר שהתחלתי לעבוד ב"ידיעות אחרונות" ועזבתי את "נענע". הסיבה היתה שזמן קצר לאחר שעזבתי את "נענע" התגעגעתי לכתיבה ברשת וחשבתי שיהיה מעניין להתנסות בפורמט של בלוג. אבל לא רציתי בלוג. יצא גלוב.
חלפו כארבעה חודשים עד שהחלטתי להמציא מחדש את הגלוב ואספתי את מוסיף שמהסגנון הנפלא שלו התרשמתי מקריאת הטוקבקים ההורסים שלו. חלפו חמישה חודשים נוספים וצירפתי גם את תמר, המגיבה הראשונה בגלוב. כמו מוסיף, גם היא באה לכאן מתוך הטוקבקים שלנו (ואחראית על הפוסטים היותר ביזאריים שנראו כאן). ניהול גלוב בשלישייה הפך לחוויה משעשעת ונפלאה.
(הצהרה 1): בראשית השבוע, חמישה חודשים אחרי שצורפה תמר, נקרתה בפניי הזדמנות נוספת להמציא את הגלוב מחדש, בפעם הרביעית. אני גאה במיוחד להציג את חבר ההנהלה החדש של הגלוב – ג'וני דו.
ג'וני לא מגיע מהטוקבקים. למעשה הוא הגיב בגלוב מעט מאוד ויש לו בלוג מוצלח משל עצמו. הפעם היחידה שבה ממש נצטלבו דרכינו היתה כאשר ייסד את הקטגוריה של כתב אורח עם טקסט מעולה. בראשית השבוע שלח אליי ג'וני אימייל וביקש שאתרשם מפוסט שכתב. כרגיל, היה זה פוסט מצוין. הוא חשב שארצה לתת בגלוב לינק לפוסט שלו. התגובה שלי היתה קצת אחרת: הזמנתי אותו לשמש כחבר הנהלה בגלוב.
רק לאחר ששלחתי לו מייל, התחלתי לשוטט ביתר סקרנות בבלוג שלו וגיליתי שקיבל הצעה דומה גם מהטוש. אין פלא. מבין מבקרי התקשורת הרבים שצצו להם בחודשים האחרונים במרחבי הבלוגספירה, ג'וני הוא אחד המוצלחים שבהם אם לא המוצלח מכולם. הטקסטים שלו חכמים, שנונים, מצחיקים, אינם נופלים לבנאליות מייגעת והם מעוררי מחשבה.
עוד לפני שענה על ההצעה, סיפרתי למוסיף ותמר על פרץ האימפולסיביות שתקף אותי כאשר הזמנתי אותו. לשמחתי, שניהם הביעו התלהבות רבה (תמר התייפחה כהרגלה). ג'וני אמר שהרעיון נראה לו, ביקש לחשוב על העניין יום-יומיים ואז הודיע שיצטרף בשמחה. והשמחה אכן גדולה, הגלוב מרוויח כותב בחסד.
(הצהרה 2): הצטרפותו של ג'וני הובילה אותי למסקנה שלא ניתן עוד לקרוא לגלוב בשם "הגלוב של יובל דרור". העובדה שלגלוב תורמים ארבעה כותבים, ואני רק אחד מהם, הופכת את הנכס לנכס משותף. עם הצטרפותו של ג'וני הגלוב הופך לגלוב קבוצתי אמיתי נוסח הבוינג הכפול (יש לקוות) ובלוגים קבוצתיים אחרים.
בישראל יש מעט בלוגים קבוצתיים ומעט מאוד בלוגים קבוצתיים מוצלחים ומצליחים. אין פלא. יצירת סינרגיה בין כל כך הרבה כותבים היא עניין מורכב. אין לי ספק, שהחומר האנושי שהתקבץ בגלוב – הן בצד הכותבים והן בצד הקוראים והמגיבים – יהפוך את הניסוי הזה למרתק במיוחד.
אי לכך, אני משנה את שמו (ומין הסתם וגם את אופיו) של הגלוב. החל ממחר בבוקר לא ייכתב עוד בראש החלון "מאבד תמלילים – הגלוב של יובל דרור" כי אם "מאבד תמלילים – הגלוב". מעצבי העדרים: אני פונה אליכם ומבקש שתשלחו אליי למייל (Yuval.dror אצל ג'ימייל – הכתובת המלאה נמצאת בטור שמאל למעלה) עדרים מעודכנים.
האופציות הן כדלקמן: "מאבד תמלילים – הגלוב" (ללא ציון שמות הכותבים) או "מאבד תמלילים – הגלוב" וציון שמות כל הכותבים באופן שווה. אני מודה לכם מראש על ההשקעה והסבלנות. כל עדר חדש שיישלח יוחלף מיידית בעדר הישן אותו הוא מחליף.
אני ניגש אל המהלך הזה בלב חצוי. מצד אחד אני נרגש מהניסוי ומצד שני אני עצוב על שהגלוב יוצא משליטתי ועל כך שהמקום הפרטי שלי הפך לסוג של מרחב ציבורי. אמרתי לשלושת חברי ההנהלה שלאור הנסיבות מן הראוי שאפרד מהתואר "יו"ר". שלושתם דחו את בקשתי בתוקף. כנראה שאמשיך להיות יו"ר הקונצרן גם בגלוב החדש. ויש גם צד שלישי. לא תצטרכו לשמוע ממני עוד על מחשבותיי "לסגירת הגלוב"; המנדט נלקח ממני או נכון יותר, העברתי אותו לקבוצה.
אני מבקש מכם לקבל את ג'וני במאור פנים. הוא סיפר שהכתיבה אינה קלה לו והוא לא יעמוד בקצב הפרסומים האינטנסיבי בגלוב. לנו יש אינטרס שיכתוב כמה שיותר. דחפו אותו לזה – הרווח יהיה כולו שלנו.
אני מקווה שתוך זמן קצר יפרסם ג'וני את פוסט הפתיחה שלו (הוא מתנצל מראש על כך שיוכל להתחבר רק בעוד כשעה כדי לקרוא את תגובותיכם להכרזה זו).
תודה.
שאלות? כן, רינה.
כתיבת תגובה