הגלוב של בוסטון (התרחבנו) מדווח על פיתוח מלהיב של חברת התוכנה קסובני אנליטיקס, שמאפשר למעסיקים לשלוט, לפקח ולייעל את עבודת המשרד. מדובר בתוכנה שנקראית – נורא מפתיע – קסובני, שעוקבת אחר תיבת הדואר של העובד – כמה זמן הוא עונה למכתב בממוצע, באילו שעות, מתי הוא עונה בזריזות ומתי מחפף, ומציגה הכל בגרף פאוארפוינטי, לנוחות השימוש של המעסיק. המתנגדים לה יטענו שמדובר בתוכנה שפוגעת בפרטיות של העובד, נכנסת לו לנשמה וגורמת לו להרהר בהתפטרות. התומכים העיקריים בה הם, ככל הנראה, מייסדי חברת קסובני עצמם, שמשוכנעים שמדובר במתת אל מינימום:
"אנו יכולים לומר באיזו מהירות אתה משיב ללקוחות שלך, וכמה תשומת לב אתה מקדיש להם, במונחים של זמן. אנחנו יכולים לחשב עלויות של אימייל אחד, במונחים של שעות עבודה".
מבריק! אבל יוצרי התוכנה מבטיחים לא רק יעילות, אלא גם שינוי התנהגותי.
אם עובד מעוניין לשלוח מייל למספר מכותבים, לפני שהוא לוחץ על כפתור ה'שלח', נפתח פופעפ שמדווח על מספר השעות שהמייל הזה ייעלה לחברה, ותוהה האם העובד עדיין מעוניין לשלוח אותו.
לא עוד מצגות של חתולים בתפוצת all-hevre-from-gan-till-today? האם מדובר ביישום נפלא למרות הכל? חכו, יש עוד. על הדרך תעקוב התוכנה (שהיא למעשה אד-אין קטן לאאוטלוק) אחר המייל היוצאים והנכנסים, תערוך רשימה של מכותבים שזוכים ליחס מועדף (מייל לחבר'ה?) וכאלה שנדחקים לסוף רשימת ה-todo, ובכלל – תדאג לשמור את העובדים בתחושה נוחה של מעקב וחקירה. בקסובני מציינים כי היחודיות שלהם נעוצה בפילטרים החביבים שהתקינו, שמאפשרים למעסיקים ליצור לעובדים רשימת דיוור פרטית שלא תיבדק על-ידי התוכנה, אם מתחשק להם כמובן. אחרת אפשר פשוט להמשיך עם הבדיקות הקפדניות, כי "אין שום דבר רע בלבדוק את המייל של העובדים כדי לראות האם הם מנצלים את הזמן ביעילות", ויעילות היא מילת המפתח. גם מעקב. וכסף, כסף זה חשוב.
הטקסט מסתיים בתהיה בנוגע לעתיד החברה, שעד עתה לא הצליחה לגייס מספיק כדי להזמין פיצה, אבל "שני בחורים בגראז' יכולים לעשות דברים נפלאים. אפל, גוגל, אתם מכירים את הרשימה". ברור, אם יש גראז' ושני בחורים – יש פוטנציאל ענק, גם אם מדובר ברעיון ישן, מעייף ודבילי. חבל שבקונצרן יש שלושה, יכולנו לעשות מיליונים.
כתיבת תגובה