כשאתה כותב משהו עבור מישהו, ובכלל לא משנה מה אתה כותב, יש לך בראש סוג של "קורא מדומיין". אם זה מישהו שאתה מכיר, הרי שזה יחסית קל: אתה חושב עליו כאשר אתה כותב את הטקסט שלך. אם אתה לא מכיר את הקורא שלך, כי, נניח, אתה כותב בעיתון ואין לך קורא אחד אלא אלפים רבים של קוראים, או אז אתה מייצר לעצמך איזו דמות אגרגטיבית, דמות שאליה אתה מכנס את כל הקוראים שלך, מישהו שאליו אתה מכוון, שעבורו אתה כותב.
מה שמעלה את השאלה, מיהו הקורא המדומיין של הטקסט הזה?
אני לא מנוי על "ידיעות אחרונות" כבר למעלה מ-15 שנה ולפני יותר מ-5 שנים הפסקתי לרכוש את "ידיעות אחרונות" גם בסופי שבוע, ולכן אין לי מושג מה מתרחש בו. היום יצא לי לעיין בו ואז נתקלתי במדור (?) הזה ששמו "קלאסיקה בדקה" שמופיע בתוך מוסף (?) "24 שעות" ובו רענן שקד מסכם את "דון קיחוטה", קלאסיקה ספרותית אמיתית, במשהו שנראה כמו 100 מילה.
מיהו הקורא המדומיין של הטקסט הזה? מי מתעניין ב"מוצר העיתונאי" הזה? מיהו האדם הזה שב"ידיעות אחרונות" חושבים עליו ואומרים לעצמם "אה כן, זה מיועד לאדם הזה! הוא יתעניין בזה"?
מי שרוצה לקרוא את הספר המלא לא מעוניין בתקציר.
מי שצריך לקרוא את הספר ("התלמידים נבחנים על זה לבגרות") לא יכול להסתפק ב-100 המילים האלו. הן לא יעזרו לו לבגרות, הן לא יעזרו לו בשום צורה או אופן.
מי שבכל זאת רוצה תקציר של הספר יכול לקרוא תקצירים קצת יותר רציניים מ-100 המילים האלו (יש בערך מיליון כאלו באינטרנט) ומי שלא רוצה תקציר רציני, יכול לבקש מאיזו בינה מלאכותית מזדמנת לייצר לו אחד תוך שלוש שניות.
אז מיהו הקורא שנתקל ביצור העיתונאי הזה ואומר לעצמו "יא רבי, איך אני שמח שנתקלתי היום ב'ידיעות אחרונות'", מיהו הקורא המדומיין? יכול להיות שיש אדם אחד או שניים שתמיד רצו לדעת על מה הספר הזה ולא שמעו שיש מוצר מסתורי, חדש, שנקרא "גוגל", יכול להיות שהם התעצלו או שהם תמיד שכחו, ועבורם החליטו ב"ידיעות אחרונות" לפתוח מדור (?) שלם. יכול להיות.
אני מהמר שלא על השניים האלו חשבו ב"ידיעות אחרונות". אני מהמר שזו דוגמה נוספת לעצלנות העיתונאית והמחשבתית המוחלטת שמאפיינת חלקים גדולים מהתקשורת הישראלית בשנים האחרונות, עצלנות שנשמעת בערך ככה: "לקהל המטומטם שלנו אין סבלנות לקרוא משהו ארוך. רגע! יש לי רעיון! נעשה להם תקצירים של 100 מילה שיסכמו ספרים חופרים שאף אחד מהם לא מתכוון לקרוא! גאוני! תרים טלפון לרענן".
מסכן רענן. הפכו אותו ל-ChatGPT.
(סתם, נו. אני לא באמת חושב שהוא כתב את הדבר האידיוטי הזה. הוא פשוט מוכן לחתום על טקסט של ChatGPT)
כתיבת תגובה