פעם בכמה שנים יוצא לי להיתקע מול תוכנית בוקר. זה קורה, ב-100% מהמקרים, בגלל שאני צריך לשרוף זמן, אני לא נמצא בבית ואני תקוע מול טלוויזיה. זה גם מה שקרה לי אתמול ולכן מצאתי את עצמי בוהה בתוכנית הבוקר של ערוץ 12, זו שבדרך כלל מנחה ניב רסקין אבל שאתמול הנחתה אותה נסלי ברדה.
אני רחוק מלהיות מומחה במניעים של האנשים שצופים בדבר הזה אבל אני מניח שיש אנשים שאוהבים שיש משהו שמדבר ברקע בזמן שהם מתארגנים לקראת היום שלהם. זו דרך (טובה?) להתעדכן, להבין מה קורה ולהמשיך הלאה.
בשנים האחרונות יש לכל תכניות האקטואליה אותו פטנט לשרוף את הזמן העצום (שלוש שעות בערך) שניתן להן: "פאנל של פרשנים".
"פרשן" נשמע כמו תפקיד חשוב. תפקידו להסביר את המציאות, להכניס אותה להקשר ו… יאללה, בואו פשוט נראה מיהם "הפרשנים" של תוכנית הבוקר של ערוץ 12.
מה שרואים כאן הוא לא פחות מנס גלוי, היצטרפות של מקרים קוסמית. בחלק העליון אפשר לראות לא אחד ולא שניים אלא שלושה "יועצי תקשורת", ובחלק התחתון שני "עיתונאים" מ"העיתון" "ישראל היום". אני מניח שאטינגר יושב על המשבצת של יהודה שלזינגר, "עיתונאי" אחר מ"ישראל היום", שנמצא בחופשת התרעננות קצרה לאחר שקרא למסד אונס של מחבלים. אל דאגה, אפשר לסמוך על ניב רסקין, מגדולי המנרמלים של מכונת הרעל, ששלזינגר יחזור.
התוצאה של כל זה היא לא פחות מהזיה. מצד אחד שני "פרשנים" שעובדים בשופר המודפס של בנימין נתניהו ושבאופן מקרי אבל די עקבי, "מפרשים" את המציאות בהתאם לאינטרסים של ממשלת הימין והעומד בראשה, ומצד שני, שלושה "פרשנים" שהגדרת העבודה שלהם היא לעסוק ב"יעוץ תקשורתי"; הם עובדים עבור לקוחות שמשלמים להם כסף כדי לקבל "יעוץ תקשורתי" אבל בבוקר הם מגיעים לאולפן כדי לקחת חלק ב"פאנל הפרשנים שלנו".
זה לא שאין להם ניסיון בכלל: ברק סרי היה היועץ התקשורתי של אהוד ברק בין השנים 2009-2013, אבי בניהו היה דובר צה"ל בין השנים 2007-2011 ואיילת פריש היתה דוברת בית הנשיא של שמעון פרס (2007-2014). כלומר מדובר בשלושה אנשים שרוב העשייה הפוליטית, המדינית או המממ… נשיאותית שלהם, התרחשה לפני יותר מעשור. אבל על מה נלין: אביב בושינסקי, שיושב ב"פאנל הפרשנים" הקבוע של רפי רשף, מוגדר כ"לשעבר יועץ התקשורת של בנימין נתניהו". הוא היה יועץ התקשורת של נתניהו בשנת 1998 וסיים את תפקידו ב-1999; היש מוכשר ממנו לספר על נתניהו 25 שנים מאוחר יותר?
לדעתי הסיבה שיש שלושה (!) יועצי תקשורת (לא מספיק אחד?) היא שהם היחידים שמוכנים לקום ב-4 בבוקר כדי להגיע לאולפן בסביבות 6 בבוקר על מנת להשתתף בשיט-שואו הזה. אין להם ערך מוסף, כלום, אפס. הם מכירים תקשורת, הם מוכנים לקשקש את עצמם לדעת והם מוכנים לקום ב-4 בבוקר.
והרי לכם מתכון לפאנל פרשנים בתכנית בוקר: שני ביביסטים שמקריאים הודעות של דובר צה"ל מהטלפון שלהם או את דף המסרים שקיבלו מוקדם בבוקר ושלושה אנשים שמוכנים לדבר על כל נושא שבעולם כי הם יודעים שלקוחות פוטנציאלים יתרשמו מכך שיועץ התקשורת שלהם מופיע בטלוויזיה.
כתיבת תגובה