התקופה הזו שבה משיקים ארבעה שירותי בינה מלאכותית חדשים בכל חמש דקות היא תקופה מרגשת ולמשתמשי אינטרנט ותיקים (זו הדרך שלי להימנע מהמילה "זקנים") היא מזכירה מה קרה בתקופת הבועה של סוף שנות התשעים.
למרות שחלק גדול משירותי הבינה המלאכותית ניתנים בחינם ולכל היותר במודל של Freemium, הם לא באמת בחינם; מישהו משלם עליהם והמישהו הזה, מעבר למי שעומד מאחורי החברה, היא הסביבה.
"סביבה" היא מושג מופשט ולכן כתבה שפורסמה ב"וושינגטון פוסט" ניסתה להפוך את הדיון המופשט הזה לקצת יותר מוחשי.
הנה רק שני נתונים:
- ניסוח מייל בהיקף של 100 מילה בעזרת ChatGPT4 מחייב שימוש בקצת יותר מחצי ליטר מים (על מנת לקרר את חוות השרתים שבה נמצא השרת שעוזר לייצר את הטקסט).
- ניסוח מייל בהיקף 100 מילה בעזרת ChatGP4 מוביל לצריכת חשמל של 0.14 קילו-וואט-שעה שמקבילה להפעלתן של 14 נורות לד במשך שעה.
יש בכתבה גם חישובים בנוגע לשאלה מה קורה אם משתמשים בשירותים האלו פעם בשבוע במשך שנה, מה קורה אם אמריקאים רבים ישתמשו בהם פעם בשבוע במשך שנה.
ואלו רק האמריקאים. לא רק אמריקאים משתמשים בשירותים האלו – מאות מיליוני אנשים ברחבי העולם משתמשים בהם.
מעניין האם ומתי תקום תנועת נגד גלובלית משמעותית שתעסוק בנושא הזה. זה דיון טריקי: לכולם ברור שיש פה מחיר סביבתי בלתי נסבל ומצד שני לא נראה לי שימצא הפוליטיקאי שיהיה מוכן להיות זה שיוציא את התקע מהשקע.
(הקדשתי לנושא פרק שלם ב"עושים טכנולוגיה". אפשר להאזין לו כאן).
כתיבת תגובה